ונציה, ספטמבר 2024

סתיו מבולבל ולא צפוי הגיע אחרי קיץ חם במיוחד. גשמים אלימים ומקומיים גרמו הצפות באיזורים רבים באירופה. גם בונציה מפלס המים עולה ומלככים את המזחים, אך דבר לא מפריע לנחילי התיירים הנעים משעות הבוקר המוקדמות בסמטאות הצרות אחרי המדריך עם הדגל ביד. בדממה הם מקשיבים באוזניות וחוסמים את המעבר על הגשרים מעל התעלות. גם ניסוי הטלת מס יומי של עריית ונציה הקייץ לא מיתן את נוכחות המסיבית של התיירים. לכן "זרים בכל מקום", כותרת הביאנלה לאמנות שנפתחה באפריל השנה, מקבלת פה משמעות אירונית, ואולי לא מכוונת.

הביאנלה עדיין ממגנטת אל הג׳רדיני מאות שוחרי אמנות בינלאומיים. העיר נכבשה על ידי זרים, בליל שפות נשמע מסביב ואילו מיעוט של איטלקים מארח אותם ומספק את השירותים הדרושים. אך נראה שגם מיעוט זה בסכנת הכחדה מול עובדים זרים רבים שהשתלבו בתעשיית התיירות במלונות ובמסעדות. אולי רק הגונדוליירים נותרו כאחרוני המקומיים.

כל ההוויה הזו מתחברת לנושאים שבהם עוסק אוצר הביאנלה Adriano Pedrosa הברזילאי לציון 60 לביאנלה לאמנות. הוא מעונין לעורר דיון ומחשבה: שייכות, הגירה ,מקומיות הגדרה, לאום, לאומיות, מיעוטים, קולוניאליזם. היו שהרימו גבה ואף ביקרו את בחירת האמנים, אמרו שרבים מהאמנים כבר אינם בחיים וחלקם אולי נבחרו בגלל המוצא ולא האיכות. אולי הבחירה של האוצר שמגיע מדרום אמריקה איננה מייצגת קונסנזוס אמנותי מערבי והביקורת נובעת מכך שהוא לא נתן במה לגלריות מסחריות מבירות עולם האמנות, שדוחפות אמנים מערבים לככב בביאנלה?

אנו התרשמנו מבחירת אמנים רבים שזו להם תערוכה ראשונה. יש ביניהם אמנים לא ידועים ׳זרים׳ בעולם האמנות שהשפה שלהם נובעת ממקום אישי ומתרבות חומרית. גם בחירת הטכניקה האמנותית הייתה לא שגרתית, וניתן מקום רחב ניתן ליוצרים בטכניקות איטיות מגוונות, טקסטיל, אריגה, ריקמה ועד קולאז׳ וציור על בדים לא ממוסגרים.

כותרת הביאנלה ‘זרים בכל מקום׳, שבוהקת במייצב כתובות הניאון התלויות מעל המים בארסנל במבחר שפות העולם (גם בעיברית ויידיש), משאירה למבקר חומר למחשבה. הכותרת היא מחווה ליצירת הניאון של קולקטיב האמנות והאקטיביזם קלייר פונטיין, משנת 2004. אחרי 20 שנה, האם הכותרת היא התרסה? קביעת עובדה? איום? השלמה? דעה חיובית? או לשלילה? מאיזה נקודת מבט? זו האירופאית נוצרית של מדינות הלאום שמתחילות אולי להסתגל לזרים או למדינות הגירה מולטי אתניות כמו ארה"ב או קנדה? ואולי אף אחד באמת לא זר? או שכולנו, ברמה הקיומית, זרים בעולם?

אנו משתפות בטעימה ויזואלית קטנה ממה שהעדשה שלנו קלטה מתוך שפע יצירות הביאנלה שבאף ביקור לא יוכל להכיל במלואו.