איטליה, ספטמבר 2024.
השבוע חזינו בערב גאלה של מופע כחלק ממסע הופעות סתוי בחסות משרד התרבות האיטלקי, שיוצג בהמשך בפסטיבלים, במוזאונים ואתרים היסטוריים ברחבי איטליה.
המופע התקיים בכנסיה לשעבר השוכנת במתחם ארכיאולוגי שמכיל מנזר עתיק, מוזיאון ארכאולוגיה מקומי ואמפיתאטרון רומאי משוחזר ופעיל.
המופע היה יצירה site specific שנוצרה במיוחד לחלל המבנה העתיק מהמאה ה-11. שני רקדנים, זמר, ונגן צ׳מבלו יצרו הופעה מרהיבה. הצ׳מבלו, כלי מיתר עתיק מהמאה ה-14, בעל צליל מתכתי, הקדים את הפסנתר המודרני. בניגוד לפסנתר, שמנגנים על מיתריו בעזרת הקשה, הנגינה בצ'מבלו מבוססת על פריטה. המוסיקה חוברה על ידי המלחין האיטלקי הנודע Claudio Monteverdi בונציה ב-1624 לטקסט Jerusalemme Liberta מ 1581 של Torquato Tasso, שנחשב לקלאסיקה ספרותית מעידן ימי הביניים המאוחרים,  בתקופת מסעות הצלב. באיטליה, האפוס האבירי הזה, שנכתב בצורת מדריגלים, הוא חלק מתוכנית הלימודים בתיכון.

הטקסט מספר על אביר נוצרי בירושלים, בתקופה בה הנוצרים ביקשו לשחרר את ירושלים מידי הכובשים המוסלמים. היצירה מתארת בפני הצופים את סיפור האהבה והמאבק בין הגיבורים טנקארדי וקלורנדה. על רקע סיפורם, מתוארות מלחמות הדת, בין הנצרות לאיסלם במקומות הקדושים למאמינים. הלוחמת קלורנדה נולדה למשפחה נוצרית אך גדלה כמוסלמית ואילו האביר טנקרדי הוא נוצרי אויב האיסלם שמאוהב בה.

הרקדנים מופיעים על במה עגולה בעלת קוטר מוגבל המתאים למגבלות המבנה העתיק. על הבמה הקטנה מתקיים סוג של מחול /קרב, בין הדמויות המופיעות בתלבושות זהות המורכבות מסוג של מדי הסוואה. בקטעים בהם הפנים מוסוות יש תחושה שאנו צופים במשדר חדשות אקטואלי מזירת קרבות של ארגוני טרור. אולי זו הסיבה להפקת המופע דווקא בתקופה זו, כאשר דימוי קרבות ומאבקים במזרח התיכון, באיזור 'ארץ הקודש' המקודשת לרבים, ממלאים את המרחב הויזואלי העולמי ומגיעים בשידור ישיר אל הטלפון והטלויזיה.

במהלך הקרב בין הדמויות, לצלילי המוסיקה של מונטהורדי, מספר הטקסט ששר זמר אופרה הנוכח על הבמה שהנערה יצאה את חומות ירושלים בלילה בלבוש גבר. האביר שחשב שהוא הורג עוד אויב מוסלמי, הרג אותה, ולבקשתה הטביל אותה לנצרות לפני מותה. רק הופעתה בחלומו מנעה ממנו להתאבד מרוב יגון.

כמו באופרות ובמחזות קלאסיים רבים, אנו נחשפים למוטיב החוזר של טרגדיה אנושית, של סיפור אהבה ומוות. הטרגדיה מהדהדת לא רק את הסיפור המסוים הזה אלא אולי את הקונפליקטים האנושיים והמלחמות האבסורדיות שאינן מסתיימות. מהעבר הרחוק הן מגיעות עד ימינו, על גלי הקיטוב, הפנאטיות דתית, והשנאה לאחר. את המחיר משלמים, כמו תמיד, צעירים שנשלחים אל מותם ללא סיבה, ומקריבים את אהבתם על מזבח האידאולוגיה.