איטליה, יוני 2024
לאחרונה ביקרנו בחגיגה מסורתית של עיר קטנה. בדרכינו קירות האבן העתיקים נצבעו בגווני השקיעה הזהובים ודגלי העיר נתלו בגאווה מכל חלון וכל מרפסת של פאלצו לאורך סמטאות המרכז ההיסטורי. דגל גדול במיוחד התנוסס על ראש התורן בכיכר המרכזית. הסיבה לחגיגה הוא נצחון במלחמה נגד עיר שכנה שהתאחדה עם עשר ערים נוספות ובשנת 1151 תקפה את העיר המשגשגת. הקרב נראה חסר סיכוי אך בסופו של דבר הסתיים בתבוסת האויבים.

תושבי העיר זוכרים את האירוע כנס ולזכרו מקיימים כל שנה חגיגה שמאחדת את כל התושבים עם העבר הרחוק ועם אבות אבותיהם. גם אם דורות רבים חלפו, ומאז העיר הותקפה שוב על ידי העיר השכנה שנגסה מעט מהטריטוריות המקיפות אותה, העיר מעולם לא נכבשה. השלום נחתם עם השכנים בשנת 1273.
שוטטנו ברחובות השוקקים מקושטי הדגלים. בדרכינו פגשנו את תושבי העיר העליזים, צעירים, ילדים וקשישים שנהרו אל עבר הכיכר המרכזית בה דגל ענק התנופף ברוח מעל ראשי החוגגים.

כולם ממתינים לטקס לפני החגיגה הגדולה שמתקיימת למחרת. הערב מצלצלים בפעמוני הענק שבקצה מגדל הפעמונים מעל הככר באופן ידני, צלילי הפעמון אולי מסמלים את קול האזעקה שהופעלה בימי הביניים כשהאויבים זוהו מתקרבים אל העיר ממרחק. היום זה סמל לתחילת המסיבה. התושבים מציעים בצניעות ונדיבות אוכל ויין ללא תמורה בהכנסת אורחים נעימה. כולם מתכנסים לאורך שולחנות ארוחים ואוכלים פול טרי, גבינות, נקניקים, יין ולחם טרי.

בעיר הזו, לדגל העירוני יש משמעות מאחדת. כאן לא מניפים את דגל המדינה איטליה. הסמליות החגיגית של הדגל של העיר היא שהוא מאחד את 30.000 התושבים כמו מין משפחה גדולה ומסבירת פנים. בהיסטוריה של הדגלים, הצבעים והסמלים שעליהם משמרים מסורות של שושלות אריסטוקרטיות או גילדות עירוניות. דגלים הפכו אף יותר חשובים בעידן הספנות, כי כל סירה בעלת דגל שמזהה את מוצאה, ודגלים משמשים גם לשפת התקשורת בים. רק במאה ה 18 דגלים החלו להיות מזוהים עם מדינות לאום. דווקא החזרה לדגל המקומי, העירוני או שכונתי, היא אולי בחירה אנושית המאפשרת להכיל את משמעות הדגל כסמל בלי להפוך אותו למופע לאומני אלים.

הדגל הוא אלמנט ויזואלי חזק שמדבר ללא מילים. אבל אולי העוצמה הגרפית של הדגלים עלולה להיות בעוכרם כי היא משטיחה את הזהות המשויכת לדגל לסמל פשטני אחד. ההשטחה הזו ניכרת במיוחד בדגל הלאום, שבולט כיום בנוף לעומת שאר הדגלים המייצגים קהילות אחרות. אבל זה לא הדגל היחיד שמייצג את הזהויות המקומיות. אולי דווקא החזרה לדגלי השכונה, שמעשירים את הנוף בצבעים אחרים מהדגלים המוכרים, יכולה להעשיר גם את הזהות התרבותית והאישית של אנשי המקום.

צילומים: אילנה אפרתי