פירנצה, יוני 2024.
השבוע הגענו לאחד האגפים הנחבאים בפלאצו פיטי בפירנצה, אי שם במעלה הארמון המפואר. באגף שמוקדש לאמנות עכשווית הוצג אוסף של ציורים אוזבקים שמייצג את הזרמים המודרניסטים החשובים באמנות מרכז אסיה בתחילת המאה העשרים.
לא רבים מכירים את ההיסטוריה של מרכז אסיה (אור כתבה על כך בספר החדש שלה), מעבר למיתוסים הידועים של דרך המשי. בתחילת המאה העשרים האזור היה חלק מהאימפריה הרוסית, לאחר שנכבש כמה עשורים קודם בידי הצבא של הצאר ניקולאי השני. ההשפעה הרוסית ניכרת בסגנון הציור, אבל הנושאים מקומיים מאוד.
התערוכה מעניינת כי היא משקפת את חיי היומיום במרכז אסיה דרך עיניהם של אמנים מקומיים, וגם כאלה שהגיעו מאזורים אחרים באימפריה (מרוסיה עצמה, מהארצות הבאלטיות, ועוד). מעניין לראות את הדמויות המקומיות בבתי הקפה, במאפיה ובשוק, מקומות שעדיין שוקקים חיים גם היום, כפי שראינו בביקורנו באוזבקיסטן לפני כמה שנים.
הצבעוניות העזה של התערוכה מושכת מאוד ואפשר לזהות גם את הטקסטילים הארוגים באריגת איקט אופיינית. הפעם הצבעים והסגנון המקומי מוצגים בידי אנשים שחיו באיזור, ולא רק דרך מבטם של מבקרים מערביים, ובעינינו זה מעניין יותר. התערוכה, שחלקה השני מוצג בונציה כחלק מהביאנלה לאמנות, מוצגת עד סוף ספטמבר.
מסעות בגארדרובה 
זוהי לא תערוכת אומנות מקומית. זוהי תערוכת הלבנת הקולוניאליזם וכיבוש אכזרי, שמעטים מקדישים לו דקת מחשבה, של עמי מרכז אסיה על ידי האימפריה הרוסית ובהמשך על די השלטון הקומוניסטי הנורא.
העמים במרכז אסיה רוסקו, תרבותם ודתם הוחרבו ואדמותיהם הפכו למשאבות משאבים וכח אדם זול עד היום!
היצירות שמוצגות בתערוכה הן אומנות מגויסת שמטרתה "להביא תרבות אירופית לפרימיטיבים במזרח" ולהלבין את זוועת הקולוניאליזם הסובייטי. הציירים עצמם, צעירים מאירופה, חלקם יהודים שהוגלו או ברחו לאוזבקיסטן. ובאמצעות ניצול כשרונם יצר השלטון הקומוניסטי מצג שווא של נאורות והצלת "הפראים" במחוזות הכיבוש.
ראיתי את התערוכה בוונציה- כמה עיוורון, בורות וצביעות.
מדובר בתערוכה גינרית, שהיא מוצר ארוז, שעוברת ממקום למקום. ותוצר התעמולה הזה הגיע ממוסדות השלטון הדיקטטורי האכזר של רוסיה היום. מדהים איך בולעים את השקר ומבקשים עוד.
הקושי שלי עם התערוכה השקרית על אוזבקיסטן היה גדול יותר, נוכח הביתן הסגור של ישראל בביאנלה, כשחיילים חמושים שומרים עליו. בייחוד ביחס לנושא הביתן הישראלי והשורשים העמוקים שהאומנית ממחישה בין החיים בישראל היום לבין העבר הכנעני, היהודי בנושא אמהות ופוריות על אף הביקורת המובעת.
אהבתיאהבתי
תודה על התגובה המעמיקה, הקולוניאליזם הרוסי במרכז אסיה אכן היה אכזרי, כמו כל כיבוש. אוזבקיסטן עצמה היא מדינה שנוצרה על ידי הכובשים הקומוניסטים. פרקטיקות של ניצול ואלימות היו קיימות גם בתקופת אמיר בוכרה, ו"נייטיביזם" הוא גם סוג של אידאליזציה. היום
המדינות האלה צריכות להתמודד עם עבר מורכב ומעניין לראות איך הן עושות את זה, גם אם לא תמיד בהצלחה. הניצול אכן ממשיך, שם כמו במקומות אחרים.
התערוכה בונציה היא אחרת ועוד לא ביקרנו בה. כשנראה אותה, נכתוב גם עליה.
אהבתיאהבתי
כתבנו על ההיסטוריה המורכבת של אוזבקיסטן כאן https://masaot.com/2023/01/21/%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%a8%d7%91-%d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%96-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%96%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%9f/
אהבתיאהבתי
שלום לכן, רואה עכשיו את התגובה שלכן. תודה עליה. אני ילידת אוזבקיסטן ומכירה את ההיסטוריה שלה. משפחתי הפרטית ניצלה באוזבקיסטן במהלך מלחמת העולם השנייה ושרדה במרחבה ואף נשארה לעוד כמה עשורים. כישראלית וילידת אוזבקיסטן בו זמנית, קשה היה לי מאוד לבקר בתערוכה במקביל לביקור המתסכל בביאנלה ועוד לא דיברתי על הביתן הגרמני עם עזיבת העם היהודי את כדור הארץ. תודה על ההתייחסות והשייח.
רוצה להגיד שהלוגו שלכן מהווה השראה בשבילי במסעות שלי לאיטליה (בעיקר). החיפוש שלי לאזור, עניין ומיקוד כמעט תמיד מתחיל ממסעות גרדרובה. הפעם לאומבריה ככל הנראה.
תודה.
אהבתיאהבתי