לונדון, 2024.
השבוע אנחנו חוזרות לתערוכה שבה ביקרנו בסתיו, תערוכה שמנסה לחשוף טפח נחבא בהיסטוריה של סין המודרנית, תחת קיסרות צ'ינג, בין 1796 ל 1912. סין תחת שושלת צ'ינג נחשבה לרוב כמדינה במשבר, אימפריה שאיבדה את כוחה לעומת האימפריות התעשייתיות של אירופה המערבית. בהשוואה אולי לצמיחת האימפריה הסינית במאות ה 17 ו 18, ולתהפוכות שעברה סין תחת השלטון הלאומני ואחר כך הקומוניסטי, אולי יש מי שיחשבו שהמאה ה-19 הייתה תקופה חסרת עניין מיוחד בתולדות סין. אך בתערוכה אפשר לראות שמבחינה תרבותית, כלכלית, אסטתית ואמנותית, סין של המאה ה-19 הייתה עולם עשיר ומרהיב של יצירה, שנבעה גם ממפגשים תרבותיים מעניינים וחדשים.

מי היו הדמויות הראשיות בסיפור העושר האסתטי של סין המודרנית? לצד הקיסר, האמנים והאומנים היו גם סוחרים חשובים שהביאו לסין חומרי גלם והון שהניעו את יצירת המותרות של התקופה. סוחרים כמו סלאח חרדון היהודי העיראקי הגיעו לסין במאה ה 19 והפכו מיליונרים. חרדון היה בין מקימי שדרת ננקינג מהרחובות הראשיים בשנחאי. יחד עם אשתו ליזה רוס, ממוצא בודהיסטי, הוא היה מהסוחרים העשירים באסיה. הם אימצו יותר מעשרה ילדים, אירופאים וסיניים, ותרמו רבות לחיי התרבות בעיר.

במאה ה-19 בזכות המסחר הער בגדים מכותנה הפכו נפוצים יותר, בעיקר בקרב המעמד הבינוני-נמוך, אך מעט מהבגדים ההיסטוריים האלה נשמרו. בתערוכה הוצגו לבוש של טבח, כותונת כותנה תכלת ושמנת, עם נפח בד מרשים. לצד הלבוש המפואר של אנשי חצר הקיסר, גם לבוש פשוטי העם הראה השקעה בעיצוב, בבד איכותי ובנוחות.

בני המעמדות הגבוהים לבשו פריטים מורכבים יותר, רקמות קטיפה, חרוזים וחוטי משי שהפכו כל בגד, וגם וילונות בבתים, ליצירות חד פעמיות. בתערוכה הוצגו פריטים רבים מכל העולם שבפעם הראשונה אוחדו במקום אחד כדי לתת תמונה רחבה על הסגנון הסיני באותה תקופה.

התערוכה עוררה התרגשות לא רק בלונדון אלא גם בקרב סינים שהגיעו לבקר בה כתיירים. רבים מהמוצגים בה היו נדירים או לא ידועים עד כה. האופנה הסינית במאה התשע עשרה הושפעה גם מטכנולוגיות חדשות לצביעת בדים בצבעים עזים במיוחד בהשראת אופנה מערבית. בגדים צמודים יותר, ובדי צמר חדשים יובאו מאירופה. במאה ה-19 סין הייתה יחסית פתוחה למערב, למסחר והשפעה תרבותית. אך סוחרים כמו חרדון, שהתעשרו ממסחר באופיום, תרמו למתחים הפוליטיים בין סין למערב, שהובילו, בתחילת המאה העשרים למרד הבוקסרים, בו האליטה הצבאית והפוליטית של סין מרדה נגד מעורבות המעצמות הגדולות בענייניה הפנימיים. המרד, שהוכנע על ידי קואליציה שכללה גם את רוסיה, יפן, ארה"ב, אנגליה וצרפת, מסמל שינוי מהותי ביחסי החוץ של סין. גם אם ההיסטוריה זכרה את סין באותה תקופה כעידן מלא משברים, שנבעו בעיני היסטוריונים מסוימים גם מהמפגש הבין תרבותי הזה, האופנה הסינית הרוויחה והמשיכה ליצור פלאים מרשימים.