איטליה, ינואר-אפריל 2023

השבוע יחול בישראל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ובחרנו לספר דווקא על תוכנית טלוויזיה איטלקית שראינו ב 27 לינואר, ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

עם חלוף השנים ההתמודדות עם זיכרון השואה והעידן הפשיסטי-נאצי באירופה נעשית מורכבת יותר. הדור שחווה את המלחמה וזוועותיה כבר כמעט ונעלם, ואין הרבה ניצולים שיכולים עדיין להעיד ולספר על החוויות המזוויעות. לכן, העדויות הנדירות האלו חשובות במיוחד. אחת מניצולות השואה הפעילות ביותר באיטליה היא ליליאנה סגרה (כתבנו עליה כאן) הנושאת את תואר הכבוד האיטלקי המיוחד, ״סנאטורית לחיים,״ חברת כבוד בבית המחוקקים העליון, המשתתפת בהצבעות ובדיונים לעיתים קרובות.

סגרה היא אשה מרשימה מלאת אנרגיה ורהוטת דיבור. היא בעלת רעמת שיער כסוף ומבט החלטי, גם אם חצתה זה מכבר את גיל תשעים. לפני כשלושים שנה, אחרי חיים של שתיקה בהם הייתה עסוקה בטיפוח חיי משפחה עשירים, ליליאנה החליטה לדבר ולספר על זכרונותיה מתקופת השואה. היה לה חשוב, לדבריה, לפגוש צעירים שלא חוו בחייהם שלטון טוטאליטרי או מלחמה וזוועותיה ולספר להם על הסכנות האורבות מהתמוטטות  הדמוקרטיה. היא נוהגת לדבר בבתי ספר ובכנסים ומצליחה לגעת ולרגש את הצעירים באמצעות האופן המיוחד בו היא מספרת את הסיפור האישי שלה כילדה יהודיה חילונית שנשלחה ממילאנו למחנות ריכוז ובתי כלא באיטליה, ומשם לאושוויץ. במחנה ההשמדה מת גם אביה (אמה מתה כשליליאנה הייתה תינוקת), והיא נותרה לבדה, אך שרדה, ושבה למילאנו.

לציון יום השואה הטלויזיה האיטלקית הקדישה לליליאנה סגרה תוכנית בשידור חי שצולמה בערב ינואר קפוא מחוץ לתחנת הרכבת המרכזית של מילאנו. שם, לילאנה והמנחה שוחחו וביקרו במרתפי התחנה מול קהל צופים שיושב בסמוך. 

נוסעי התחנה השוקקת של מילאנו לא ניחשו בעבר ולא מנחשים גם היום מה מסתתר מתחת לרציפים מהן יוצאות רכבות ליעדים באיטליה ובאירופה. שם במרתף התחנה שוכן רציף 21 (באיטלקית, בינאריו). לשם, ליליאנה סיפרה שהביאו 744 מיהודי מילאנו וביניהם גם היא ואביה והוכנסו לרכבות משא. כאשר הקרון היה מתמלא והדלתות ננעלו מבחוץ, מעלית מיוחדת היתה מעלה אותו לקומת העליונה משם התחבר לקטר שהוביל את הרכבות לאושוויץ. ככה אף אחד לא ראה ולא ידע מה מתחולל בתחנה המרכזית בלב מילאנו.

בשנת 2012 נחנך ברציף אתר הנצחה לשואה ביוזמת העיר והקהילה היהודית. האנדרטה כוללת קיר שמות הנספים, איזור המוקדש להסתה ותעמולה של המשטר הפאשיסטי, שני קרונות משא היסטוריים, וספרייה. בינואר האחרון נוספה כתובת נאון לבן שייצר האמן האיטלקי marcello maloberti . הכתובת מנציחה משפט בכתב ידה של ליליאנה ״invitami notte ad immaginare le stelle”., או בעברית, תזמין אותי, לילה, לדמיין את הכוכבים. 

אחד התיאורים המרגשים ביותר של לילאנה מתמקד ברגעים האחרונים של צעדת המוות, שהיא הצליחה לשרוד. כשהשומרים הנאצים הבינו שהמלחמה הסתיימה הם התפשטו מהמדים וזרקו את הנשק שלהם כדי להעלם, אולי, בין ההמונים שעינו וניצלו. אז, באותו רגע, היא יכלה אולי לאחוז בנשק ולירות בחייל הנאצי. אבל עבורה הסירוב לפיתוי הנקמה הוא החופש והניצחון שלה.

את הערב סיימה מקהלת בית האופרה של הסקאלה של מילאנו בשירת העבדים מתוך האופרה של ורדי. הזמרים שרו בתחנה, לא רחוק מהרציף הידוע, והפתיעו בקולם את נוסעי תחנת הרכבת המרכזית של מילאנו שחלפו על פני המקהלה במהירות, בדרכם לרכבות הממתינות ברציפים.