פירנצה, מרץ 2023.

בשבוע שעבר ביקרנו בתערוכה חדשה שנפתחה בפאלאצו סטרוצי בלב פירנצה, Reaching for the Stars.

את פני המבקרים מקבלת עבודה עם נוכחות חזקה של אמנית פולניה, Goshka Macuga, שיצרה טיל עם כן שיגור בגוון כחול בוהק המופנה לשמים, ״לכוד״ במרכז החצר הפנימית של הפאלאצו העתיק.  

החוויה הניעה אותנו לגלות מי בעל האוסף שהוצג בתערוכה. המידע הזה, למרבה ההפתעה, לא בלט בתערוכה עצמה, אבל אחרי חקירה קצרה גילינו את פועלה פטרונית אמנות עכשווית (אולי צנועה יותר מהנהוג כיום). סיפורה אולי מהדהד את דמותה של אלאונורה די טולדו, דוכסית טוסקנה ופטרונית האמנות של שושלת מדיצ׳י (כתבנו עליה כאן), וכמוה גם האספנית העכשווית פועלת בין ספרד לאיטליה.

האספנית היא פטריציה סאנדרטו רה רבאודנגו, שנולדה בשנת 1959 בטורינו ונישאה לאיש עסקים מקומי נצר למשפחה בעלת שושלת אצולה עתיקה. כיום, היא מפעילה קרן תמיכה באמנות עכשווית, שלא רק מממנת אמנים אלא גם מעודדת יצירה חדשה, מקורית ופורצת גבולות. את האוסף שלה, ובו יותר מאלף יצירות אמנות ו-3000 צילומים, היא החלה לרכוש בשנות התשעים, אחרי שסיימה את לימודיה באוניברסיטה. האוסף נולד מתוך תשוקתה לאמנות עכשווית, והושפע מטעמה האישי. האוסף הוצג בשלוש הגלריות של הקרן שלה – בטורינו, מדריד ובארמון המפואר של משפחתה, פלאצו רה רבאודנגו, בעיירה קטנה בחבל הלאנגה שבפיימונטה, כמו גם בתערוכות זמניות שהוקדשו לה כאספנית בגלריית וויטצ׳אפל בלונדון, ובמוזיאונים בנורווגיה, סין, ברלין ואקוודור. עכשיו, הקרן תומכת בשיקומו של אי קטן בלגונה של ונציה, שיהפוך כולו למוזיאון אמנות עכשווית.

בכל אחד מהמוזיאונים של הקרן, יש גם פעילות חינוכית שמשתפת משפחות וסטודנטים מקומיים בעשייה האמנותית, במטרה לקרב בין האמנים לציבור. האמנים עצמם זוכים לתמיכה מהקרן שמזמינה מהם עבודות חדשות, מקשרת בינם לבין מוסדות תרבות מקומיים אחרים, וגם מארגנת תערוכות עם אוצרים צעירים. ברור שתמיכתה באמנות לא מסתכמת בלרשום צ׳ק, אלא מביעה עניין אמיתי ועמוק ביצירה ובאמנות העכשווית. 

היחסים בין מממני האמנות ליוצרים הם מורכבים ועדינים. אמנם, לאמנים דרושה תמיכה כלכלית, אם מאספנים שרוכשים את יצירותיהם או בדמות מענקים ציבוריים. אך החיבור לעולם האמנות מושך גם אנשים אמידים שרוצים להנות מתהילה תרבותית תמורת תשלום. כך שמענו שבתל אביב, מוגשת תביעה משפטית נגד שינוי שם ביתן הלנה רובינשטיין לכבוד הנדבן שמימן את שיפוצו, אייל עופר: המוזיאון ישנה את שמו בעקבות הכסף החדש. הלנה הייתה דמות נשית עצמאית, אספנית ופטרונית אמנות (כתבנו עליה כאן) שהקימה את הביתן בתל אביב מתוך תשוקה לקרב את תושבי העיר לאמנות. ההחלטה התמוהה למחוק את זכר הנדבנית מהביתן תמורת שיפוצו מעלה תחושות לא נעימות וגם מדגישה שוב את האכזבה שהעיר מקדישה כל כך מעט תשומת לב לנשים שתרמו לפיתוחה. בעקבות הסקנדל החדש, תהינו, האם היחסים בין אמנות לממון יכולים להיות מעשירים, מעניינים ומפרים יותר מאשר תרומה תמורת קרדיט? גם פלאצו סטרוצי, שהוקם על ידי בנקאים מנאפולי ב-1434, שופץ והורחב במשך השנים, ועבר בידי מספר בעלים עד שעבר לידי המדינה בשנת 1998, ולמרות כל זאת, אף אחד לא חשב לשנות את שמו.