פירנצה, מרץ 2023

החורף עומד להסתיים. חודש מרץ בפתח ואיתו מגיעה לאיטה עונות האביב הנפלאה. יצאנו למסע בגנים היפים של פאלאצו פיטי הידועים כגני הבובולי.

פסענו ביום שמש קריר בגן השרוי עדיין במוד חורפי. הורדים עדיין לא פורחות וענפי העצים הנשירים במערומיהם. ההליכה מעניקה הרגשה של צפייה נעימה של טרום עלות המסך, טרם ההצגה הגדולה של הטבע, עונת האביב.

גם עכשיו יש לגן איכויות יפות הנובעות מתכנון והשקעת מחשבה גם על הימים בהם מיעוט פרחים פורחים.

הגנים הללו, אתר מורשת בינלאומי של אונסקו, היוו השראה לגנים רבים אחרים ברחבי איטליה והעולם כולו. הגן נפתח לציבור בשנת 1766 ומאז נודע כציון דרך משמעותי בהתפתחות אדריכלות הגנים ותרבות הגינון המודרני. ההליכה בגן מעלה את המודעות לחיים הארוכים וההיסטוריים שלו: גן שתוכנן לפני חמש מאות שנים ועדיין קיים ופורח להנאת ציבור המבקרים. היזמית של הגן הזה היא אישה, ואולי גם ההיבט הזה העניק איכויות נוספות ויחודיות. הדמות הנשית הזו היא אלאונורה די טולדו רעייתו של קוזימו דה מדיצ׳י הראשון, הדוכס הגדול של טוסקנה. אלאונורה הייתה ילידת ספרד (ומספרים שלא ידעה לדבר איטלקית) גדלה בנאפולי, כשהעיר הייתה תחת שלטון ממלכת ספרד. בנאפולי, שם אביה היה שליט, היא טיפחה את אהבתה לאמנות, ספרות ושירה. עם נישואיה היא עברה לפירנצה ורכשה בשנת 1550 את ארמון פיטי והאדמה סביבו. היא שכרה את שירותיו של האדריכל ניקולו טריבולי, שתכנן ובנה עבורה את הגנים והנופים סביב הארמון.

בסיס הגן כמו ברבים מהגנים האיטלקיים הוא צמחייה ירוקת-עד ומקומית המגדירה את המבנה של הנוף. מזרקות מים, פסלים, בריכות ומפלים מרעננים את הגן בימי החום ומעניקים צלילי פיכפוך נעימים לאוזן. שטחים רבים מכוסים כרי דשא מהם מבצבצים עכשיו פרחי אביב כמו רקפות וכלניות. הגן הבנוי על שטח רחב ידיים מכיל כ 45 אלף מטר מרובע עשיר בעצים עתיקים הממוקמים על גבעה המשקיפה על נופי העיר וההרים הסובבים אותה.

עצי הדרים אינם חלק מהצמחייה המקומית באיזור טוסקנה. המדיצ׳י היו בין הראשונים שטיפחו את תרבות ההדרים שהפכה לאופנה בכל רחבי מרכז וצפון איטליה. למטרה זו נבנו חממות גדולות שנקראות  limonaiaשאירחו את העצים בתקופת החורף הקרה. ההדרים, מזניהם שונים ונדירים, שתולים בעציצי חרס גדולים שמיוצרים ביד למטרה זו. במהלך החורף הם מוכנסים אל החממה המוארת שם הם מוגנים מתנאי האקלים הקרים של החורף הטוסקני. באביב כשהאוויר מתחמם העציצים מוצאים אל האויר הפתוח. זהו ריטואל קבוע שנעשה באביב ושוב בסתיו עד היום בגנים הציבוריים וגם באלו הפרטיים. האולמות בהם שמורים ההדרים אינם פתוחים לציבור, אך הצלחנו להציץ וקיבלנו רשות לצלם שם.

המסע הרגלי הארוך בגן, שכולל איזורים וגנים רבים כמו חדרים באוויר הפתוח בין שדרות עצים, חממות בוטניות, בריכות צמחי מים ומבנים היסטוריים עתיקים, הוא בעינינו חוויה יחודית ומשנה תודעה, שמבשרת את תום החורף הארוך. 

צילום: אילנה אפרתי.