רומא, פברואר 2023

שוטטות ברומא היא הנאה גדולה המאפשרת מגע קרוב עם יצירות אמנות מעידנים שונים אשר ״מונחות״ במרחב הציבורי תחת כיפת השמיים, ארמונות, פיאצות, מזרקות, פסלים, שמהווים חלק כמעט אגבי מחיי היום יום.

המשוטט במרכז ההיסטורי של העיר נחשף ליצירות מופת היסטוריות בדרכו מכאן לשם באופן אקראי ללא האוצרות או הבחירה הגלריסטית או המוזאלית המקובלת במאה השנים האחרונות. בנוסף רומא גם מציעה עשרות מוזאונים עירוניים ולאומיים המציגים נושאים מגוונים, מאמנות עתיקה, ארכיאולוגיה, ועד אמנות מודרנית מקומית ובינלאומית. גם חללי אמנות חדשים מתווספים עם השנים ומאתגרים את המשוטט בתערוכות מתחלפות של אמנות בינלאומית עכשווית. אחד מהם הוא פאלאצו בונאפרטה הניצב בקצה ויה דל קורסו מול פיאצה ונציה. הארמון אשר נבנה ב-1657 נרכש עם השנים על ידי בעלים שונים, המפורסמת בניהם היתה מריה לטיציה ראמולינו אימו של נפולאון בונאפרטה (כתבנו על בונאפרטה כאן). לטיציה רכשה את הארמון ב-1818 והפכה אותו למעונה עד מותה ב-1836.

בשנת 2013 נרכש הארמון על ידי קבוצת ג׳נרלי (כתבנו על ג׳נרלי כאן) ,והפך ב-2019 למתחם ג׳נרלי לאמנות.

במתחם הזה ראינו תערוכה על ואן גוך שמוצגת בחלל האלגנטי ומספרת באמצעות מבחר עבודות את סיפור מסע חייו הקצר והדרמטי של האמן שהביוגרפיה שלו טבועה בכל יצירה מיצירותיו.

האוסף המוצג חושף גם את סיפורה של אישה מיוחדת ובעלת אמצעים שהייתה אספנית אמנות ורכשה אלפי עבודות אמנות מודרנית בין השנים 1907-1939 מתוכן 87 ציורים ו200 רישומים של וינסטנט ואן גוך האמן המועדף עליה. אוסף ציורי ואן גוך שלה הוא השני בחשיבותו בעולם, אחרי מוזאון ואן גוך באמסטרדם.

האספנית Helene Kroller-Mullrt  השתמשה בהון המשפחתי שלה ושל בעלה להגשמת התשוקה שלה לאמנות. היא נמשכה במיוחד ליצירות של ואן גוך. במסעותיה בעולם ובמיוחד באיטליה היא קיבלה השראה מאוספים עתיקים וממוזאונים של פטרוני אמנות כמו המדיצ׳י בפירנצה ואחרים שהותירו אחריהם את אוספיהם לטובת הציבור. עם התובנה הזו היא שבה לביתה בהולנד והחליטה להקים מוזאון לאוסף שלה. תהפוכות פוליטיות באירופה גרמו לנפילת עסקי המשפחה אחרי מלחמת העולם הראשונה, אבל הלנה הצליחה לשכנע את ממשלת הולנד לתמוך בקרן שלה ולממן את בניית המוזאון שם שוכן אוסף האמנות שלה בעיר Otterlo. בתמורה היא הותירה את כל היצירות למדינה ואזרחיה .

התערוכה מציינת 170 שנים להולדת ואן גוך, (1853-1886) ובנוייה כמסע דידקטי המתמקד בחיים האמנותיים של ואן גוך בתקופה ההולנדית 1881-1855. התקופה הזו בחייו מיוצגת באמצעות יצירות המתרכזות בדמויות אנושיות מצוירות בטונים כהים ונוגים השרויות בחללים סגורים מפאת הקור ועוסקות במלאכות שונות כמו התופרת והחתול ליד האח, או האורג ליד נול העץ.

המעבר לדרום צרפת קרה רק בסוף חייו של האמן, בשנים 1885-1888. השינוי הזה הרחיב את מנעד הצבעים והנושאים שלו, והכניס ליצירתו פאלטה חדשה של טונים צבעוניים וזוהרים בהשראת האור והחיים באויר הפתוח. נושאים חדשים כמו שדה פרחים, חמניות, עצי זית שינו לחלוטין את השפה של ואן גוך שהתגבשה כאן לסגנון חדש ובשל יותר שמאפיין את היצירות שנוצרו בשלוש השנים האחרונות לחייו, יצירות שהפכו לאיקוניות. דווקא התערוכה שחושפת את היצירות המוקדמות והפחות מוכרות, שלא נראות ׳ואן גוכיות׳ לפי הסגנון המוכר של האמן, עוזרת להבין את המורכבות של יצירתו, ואת הדרך האמנותית שלו שהייתה לעיתים עקלקלה ומתסכלת.