פריז, פברואר 2023 

איך פוליטיקאים משפיעים על האופי התרבותי של המדינה? הממשלה החדשה מוכיחה שהשפעת נבחרי העם על התרבות הישראלית עמוקה יותר ממה שניתן לדמיין: מהפניית תקציבים למטרות שמקדמות אג׳נדות פוליטיות של השלטון ועד העמקת לימודי הדת בבתי הספר או פסילת תערוכת אמנות ששיש בה הבעת דעה שלא מתאימה לדוקטרינה של שר החינוך. אלו רק כמה דוגמאות מקוממות שהשפעתן העתידית עלולה להיות הרסנית.

השבוע נתמקד במקרה שונה, יחודי ומעורר הערכה: פוליטיקאי בעל חזון ויוזמה שקידם ותמך ביוצרים ומעצבים והתייחס אליהם כגיבורי תרבות. הוא לא היסס לתמוך באמנות, עיצוב אופנה, עיצוב גרפי, ובאמצעות התמיכה הזו קידם את האינטרסים התרבותיים והכלכליים של העם הצרפתי שבחר בו לנשיא. פרנסואה מיטראן היה נשיא שראה את עולם העיצוב כקטר צמיחה וכבבואת ייצוג תרבותי צרפתי בעולם.

פרויקטים גרנדיוזיים ופופולריים כמו גרנד לובר, מוזאון אורסיי, ולה וילט הוקמו בתקופת מיטראן ושינו את הנוף החזותי והתרבותי של פריז.

במוזאון לאמנות דקורטיבית ראינו תערוכה שמציגה את הישגי התקופה הייחודית באמצעות כ700 מוצגים רב-תחומיים החושפים את הצופה לעידן שהתקיים בשנות השמונים של המאה שעברה. בשנת 1982 פרנסואה מיטראן שזה עתה נבחר לנשיאות החליט לעשות מתיחת פנים לעיצוב הפנים של ארמון האליזה. הוא גם החליט ששני שליש מתקציב רכישות הרהיטים בארמון הנשיאות ושגרירויות צרפת בעולם יופנו לרכישת עיצוב עכשווי תוצרת צרפת.

הכוח השקט של מיטראן היה המוטו שדחף את הכשרונות הצעירים של אז כמו פיליפ סטארק ועוד רבים להצלחה עולמית, בעוד הממשלה ושר התעשייה תומכים ומממנים את העיצוב באמצעות חברת VIA. גם שר התרבות ג׳ק לאנג עודד הכרה בינלאומית באופנה כשהקים בשנת 1986 את המכון לאופנה IFM שתמך בתצוגות האופנה העונתיות שהפכו להפקות מושקעות והתקיימו בcour carree  בחצר הלובר. לאנג יזם את הקמת מוזאון האופנה ותמך ב״פרס האוסקר״ של האופנה. מעצבי אופנה מובילים וחשובים שאנו מכירים היום פרצו אז אל מרכז הבמה: טיירי מוגלר, ז׳אן פול גוטייה, קלוד מונטנה, מרטן מרג’לה וגם גם קום דה גרסון. כל אלו סימנו את התקופה כנקודת מפנה באופנה בעיצוב ובתרבות הפוסט מודרנית.

אלו היוו השנים בהן הפוליטיקה הישראלית החליטה לא לתמוך בתעשיית הטקסטיל המקומית שהייתה חשובה עוד לפני הקמת המדינה והעסיקה עובדים רבים בפריפריה. ההחלטה הזו, והמדיניות שמאחוריה, חיסלה סופית את מפעל אתא בשנת 1985, ונתנה עדיפות לייבוא ולמסחר בקניונים. באותה תקופה גם אילנה פתחה את הסטודיו ״אילנה אפרתי״, שבו חקרה את המקומי ואת ההשפעות של ההגירה על הלבוש הישראלי, ויצרה קוד לבוש מקורי וחדש.