איטליה ספטמבר 2022

מחר, ערב ראש השנה, תסתיים עוד שנה בטבע, ובחרנו לסיים אותה בגן שלנו ולתעד בצילומים את פרחי סוף הקיץ האהובים עלינו מאוד.

האויר מתקרר, הלילות מתארכים ופרחי הגן אט אט מסיימים את מעגל העונות מאביב לסתיו.

עלי הכותרת של הציניות הצבעוניות ששתלנו בתחילת האביב מתייבשים לאיטם והופכים חומים. אנו אוספות את הזרעים היבשים ושומרות אותם לעונה הבאה.

גם פרחי הבר כבר נעלמו מהשדות. אנו משוטטות ביערות היכן ששיחי ורד הבר כבר צבעו את הפקעות העמוסות בויטמינים בגווני כתום אדמדם. בגינתנו הורדים המתורבתות פורחות בגל הפריחה האחרון המסיים את העונה החמה. אנו מלקטות את אחרוני הפרחים וממלאות את הבית בניחוחות רעננים של ורד, לוונדר ויסמין.

הגן מתכנס אל עצמו. גם העצים מתחילם להשיר את עליהם. אנו מסיימות לאסוף את אחרוני הפירות לפני שהם נופלים אל האדמה עם משבי הרוחות הקרות המנשבות בגן. 

לפרחים שוייכו סמלים חשובים ומגוונים בתרבויות העולם, הם חלק בלתי נפרד מהרגעים החשובים של החיים, מהמזון שאנו אוכלים שכולו תלוי בהישרדות הפרחים על הצמחים והעצים, ועד הפרחים המשמשים כמנחה דתית במקדשים אסייתים. לפרחים יש גם משמעות פוליטית, וכך בבריטניה השמרנית, מתאזרחים חדשים נשאלים במבחן האזרחות איזה פרח משוייך לאנגליה, ואיזה פרח מסמל את ווילס. יש פרחים שמסמלים אצולה כמו שושן צחור ואחרים כמו הקאלה הלבנה והאלגנטית מסמלים באירופה טקסי אבל. הסייפנים שייכים לאסתטיקה של שנות החמישים והשישים, ואילו הורדים האדומות מסמלות רומנטיקה, פרחי קישואים הם מעדן שהגיע אלינו מהמטבח האיטלקי, סמל יום הזכרון הבריטי הוא הפרג האדום (או הלבן, לפציפיסטים) ואילו בארץ אלה פרחי זכריני שמככבים בטקסי בית הספר. צעירי שנות השבעים קלעו זרים של פרחי בר על הראש כסמל מחאה נגד מיליטנטיות השלטונות ובעד השלום, שאולי יקבלו משמעות חדשה עתה, לאור המלחמה המתמשכת באוקראינה.

האמן האיטלקי סרג׳ו אינדריגו כתב שיר יפה על הפרחים, אנחנו מביאות אותו כאן.

השיר מספר איך בשביל לעשות שולחן, צריך עץ ובשביל עץ צריך לשתול צמח, ובשביל צמח צריך זרע ובשביל זרע צריך פרח, וכך בשביל שולחן צריך פרח, שהוא ההתחלה של כל דבר.

אנו מאחלות לכל קוראותינו הותיקות והחדשות שנה נפלאה מלאת פרחים משמחים ויפים.

צילומים: אילנה אפרתי.