מסע שמכבד את כדור הארץ

תל אביב, יולי 2022.

כמו שאתם יודעים אנחנו כותבות כאן רק על מה שראינו בעצמנו ועל מקומות שביקרנו בהם באופן פיסי. לכן הפוסט שלנו השבוע יוצא מהכלל: אנחנו משוחחות על תערוכה חדשה שנפתחה השבוע בתל אביב ״מחווה לכדור הארץ”. לא היינו פיסית ביום חמישי בפתיחה בבית האמנים, אבל הינו שם ברוחנו ובמחשבתינו, כי התערוכה כוללת גם עבודה חדשה של אילנה, ועוסקת בנושאים שמעסיקים אותנו כבר זמן מה. אילנה מציגה בגלריה יצירה שהיא חלק משורת עבודות שהיא הציגה במוזיאונים וגלריות בעשור האחרון, שבהן היא בונה גשר בין קיימות, טבע, עיצוב, אופנה, אמנות וקרפט. החיבור הזה מבטא את הפילוסופיה שלה כמעצבת, יוצרת ואמנית, שדוגלת בעיצוב עם אחריות, אתיקה וכבוד לאדם ולסביבה.

אור רוזנבוים: מה מיוחד בעבודה שאת מציגה בתערוכה הנוכחית? 

אילנה אפרתי: העבודה החדשה מזקקת שנים של מחשבה על עיר/ טבע ועל העדר טבע עונתי במובן הכי אמיתי ופשוט במרחב האורבני של תל אביב. לא מדובר בגינה מרוצפת באבנים, או ערוגת פרחים ששותלים באיי תנועה באביב.

א.ר: למה את מתכוונת?

א.א: היתי רוצה לראות שילוב של פיסות אדמה במארג העירוני לצד בניינים, פיסות אדמה עליהם יגדלו פרחי בר אופיינים למישור החוף וישמשו בית לפרפרים ודבורים, וגם ינבלו, יתייבשו ומהזרעים יצמחו פרחים חדשים. אני מאמינה שגם ילד עירוני זכאי לאפשרות לראות את כל מעגל החיים הטבעי ליד הבית, בדרכו לבית הספר ללא הצורך לצאת לנסיעה לגליל או לשמורת טבע מרוחקת ,אני חושבת שזה יהפוך אותו לאדם אחראי יותר. 

א.ר: רעיון יפה,איך את מציגה אותו?‘

א.א.: העבודה מכילה מפה של מרכז תל אביב בגבולות האיזור שבו אני גרה ובו שכן הסטודיו ובית המלאכה שלי ארבעים שנים, ממזרח רחוב ריינס וממערב הים, מדרום כיכר דיזנגוף ומצפון שדרות נורדאו. זו טריטוריה מאד אישית ומקומית בה נהגתי לשוטט ברכיבה על אופניים רגילים או בהליכה רגלית בוקר וערב, על המפה מונחים צילומים שצילמתי במהלך השוטטות, בציון הרחוב והיום של הצילום.

במהלך השנים למדתי היכן מסתתרים פרחי בר שנובטים לרגע אחרי הגשמים, בחצרות לא מעוצבות, בסדק במדרכה, או מתחת לצינור המזגן, שם גדלים שרידי הצמחים של השדות האבודים שהיו אדמת תל אביב לפני שכוסתה בבטון ואספלט. לצד המפה תלוייה צלחת קרמיקה ממוסגרת שעיצבתי בהשראת השוטטות.

א.ר: מה קרה בהמשך המחקר והמעקב אחרי הפרחים?

א.א: הצד הפואטי של המחקר הזה הוביל אותי לעצב אוסף כלי חימר, מהלך עיצוב בר קיימא השואב השראה מהסביבה הקרובה ומכיל אמירה אותנטית. בכל כלי הטבעתי בחומר הרטוב את הצמח שמצאתי באותו היום, ומאחור כתבתי את היום והחודש בשנה וכך יצרתי ‘אוסף בוטני של מדרכות תל אביב’. הצמח הותיר את עיקבותיו בחומר אחרי השריפה, כמו מאובנים שמוצאים בטיול במדבר, הפרח נעלם אך עיקבותיו נותרו והשתמרו בכלי וגם ילד יוכל לחוש את עקבות הפרח ולדעת את תאריך הפריחה שלו. 

א.ר: נראה שיש לך יחס מיוחד לפרחים, מה המשמעות של פרח עבורך?

א.א: כמעצבת אופנה למשל כשאני עובדת עם בד פשתן אני חושבת על היופי של הפרח הכחול שממנו נוצר הסיב שנארג לבד, או הפרח הלבן ממנו מייצרים את סיב הכותנה. זה חלק מההשראה ליצירה שמכבדת את הטבע. היצירה הופכת את הפרח לנשגב ומגלה את היופי גם בפרח שצמח בין המדרכות ונדרס על ידי ההולכים והשבים. בפרח מצויי יופי שמייצג את גאונות הטבע.

פרח זו התחלה של כל מה שאנחנו מכירים בטבע: פרי, ירק, עץ, זרע, סיבי בד… הכל נולד מהפרח. במהלך הפריחה יש רגע קסום ושברירי כאשר הפרח הופך לפרי למשל. בעבודתי כחקלאית בשני העשורים האחרונים, גיליתי מקרוב את משמעות שינויי האקלים ברגעי הפריחה. קור עז ולא צפוי משמיד את הפרחים, וגם חום חריף וקיצוני באביב יכול לקלקל את הפריחה, ואלה מצבים שנהיים יותר נפוצים בשנים האחרונות וקשורים להשפעה האנושית השלילית על כדור הארץ.

א.ר: האם יש עבודות נוספות שלך שקשורות לפרחים וצמחים? והאם למחשבה שלך על קיימות יש גם נוכחות פעילה?

א.א: עם העבודה שאני מציגה עכשיו בתערוכה באוצרות של שרי פארן ואילנה כרמלי, אני מציינת גם עשור לתערוכת יחיד שלי בגלרייה פריסקופ בשנת 2012 שנראה שהקדימה את זמנה. הצגתי בה עיצוב בר קיימא, “יער” של בדים צבעוניים שציירתי באמצעות צבענים טבעיים מפרחים וצמחים. התערוכה הייתה פרי מחקר שערכתי כמה שנים החל מ-2005 כאשר העברתי את הסטודיו שלי אל היער במטרה להיות קרובה לטבע ולפרחים, מהלך שהוביל להתפתחות חדשה של יצירה שבאה בין היתר לידי ביטוי גם בעיצוב הבדים לאוסף בגדים שעיצבתי “ללבוש את היער״. 

במבט לאחור אני רואה בעבודה שלי כמעצבת ובבחירות שלי מהלך אחראי פעיל ומשפיע על הקהילה, המתייחס אל הטבע באופן מכבד. לאור הקטסטרופה האקלימית, בחרתי להעדיף עיצוב ויצור מחומרי גלם טבעיים ואיכותיים, יצירת קוד לבוש לא טרנדי (שקראתי לו מלתחה חכמה) שמעודד קנייה מבוקרת ובחירה מצומצמת ומדויקת, ואף צימצום הפעילות בשיא ההצלחה המסחרית (2005) למינימום כדי לצאת ממעגל עודף היצור העונתי של האופנה שכידוע יש לה חלק נכבד בזיהום כדור הארץ.

התערוכה ״מחווה לכדור הארץ״ (אוצרות אילנה כרמלי ושרי פארן) מוצגת בבית האמנים ברחוב אלחריזי 9 בתל אביב. שעות הביקור: ימים ב-ה 10-13, 17-19, יום שישי 10-13, יום שבת 11-14. יום א סגור.

2 תגובות ל-“מסע שמכבד את כדור הארץ

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s