מסע רקום

 לונדון, יולי 2022.

משבר הקורונה כמעט סתם את הגולל על מוזיאון הטקסטיל והאופנה של לונדון, שנוסד על ידי זנדרה רודס (כתבנו עליה כאן) לפני יותר מעשרים וחמש שנה. חודשים של סגר היו כמעט מכת מוות למוזיאון שמתבסס בעיקר על מכירת כרטיסים, ותומכיו אירגנו אפילו מכירה פומבית של טקסטילים בתרומה ממעצבים מקומיים כדי להמנע מסגירתו. עכשיו, כשלונדון נפתחה מחדש, שמחנו לראות שהמוזיאון שרד את המשבר, ואף חנך תערוכה חדשה על בית הספר המלכותי לרקמה. 

השילוב של עבודות יד מסורתיות, שחרור פמיניסטי והילת בית המלוכה מזקק לתוכו את תמצית בית הספר לרקמה, כפי שמסופר עליו בתערוכה. זה סיפור על שתי יזמיות אריסטוקרטיות שהחליטו ללמד נשים עניות מקצוע על ידי שיעורי רקמה. לפני 150 שנה הקימו את בית הספר לרקמה, והצליחו ליצור פריטים כה מושכים ואופנתיים, שאחת מבנותיה של המלכה ויקטוריה, הנסיכה הלנה, פרשה חסותה על בית הספר. כך הרוקמות החלו לייצר הזמנות מבתי אופנה בריטיים ובינלאומיים, והפכו לשם דבר בזכות היכולות הטכניות המרהיבות. אז, וגם אחר כך, בית הספר לא חיפש חידושים בעיצוב, אלא התמקד בשיכלול הטכניקה הקלאסית כדי לייצר פריטים לפי עיצובים של אחרים, מהלבשה תחתונה מפוארת – גם עתיקה וגם עכשווית – דרך רקמות לפי ציורים של וויליאם מוריס.

סדנאות בית הספר המשיכו לרקום עבור בית המלוכה לאורך השנים: שמלות וגלימות, כפפות ומעילים רשמיים רקומים בחוטי זהב מרהיבים, בדוגמאות מורכבות ועשירות. גם גלימת ההכתרה של המלכה אליזבת, בקטיפה סגולה רקומה בחוטי זהב, נוצרה פה.

במיקומו בצ׳לסי, בית הספר לרקמה התהדר במורשת הבריטית שלו, שניכרה גם בנושאי הרקמה: דגלים, טבע מקומי, דמותה של קמילה הדוכסית מקורנוול. בית הספר עדיין מלמד סטודנטים מכל העולם לתואר בעיצוב, או לקורסים קצרים וממוקדים יותר. תעשיית האופנה מזמן כבר העבירה את הייצור וגם הרקמה מהמערב, למדינות כמו בנגלדש בהן כוח האדם זול מאוד. אבל ידע הרקמה הוא גם חלק מהתרבות המקומית, חלק מהידע שנצבר במקום מסוים במשך שנים, וללא תמיכה היום הוא עלול להעלים. בית הספר משמש סדנת יצירה שמשמרת את הידע הטכני במרכז לונדון, למרות שלכאורה זה לא משתלם כלכלית.

הביקור בתערוכה מזכיר שהטכניקה היא רק חלק מהיצירה. הפרויקטים העכשויים מנסים שוב להתכתב עם נושאים חברתיים באנגליה, כמו מעמד האישה או קשיי הסגר במגפה, דרך עבודת המחט, אבל לעיתים התוצאה נראית קצת חסרת מעוף עיצובי. היכולות הטכניות עדיין מרשימות, אך נדמה שבית הספר משמר את המרחק בין קראפט לעיצוב, בעוד היום דווקא מנסים לצמצם ולגשר עליו. אולי בעידן הדיגיטלי, בו אנשים כבר שכחו איך לרקום וגם את תחושת הרקמה ביד (למעטים יש בגד רקום ביד..), העתיד טמון בשילוב בין הטכניקות המוכרות ועיצוב החדשני.

2 תגובות ל-“מסע רקום

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s