תל אביב, יוני 2022
החודש מתלכדות להן בו זמנית שלוש תערוכות בהן אילנה מציגה:
במוזאון הרצליה מסתיימת בקרוב תערוכת יחיד ״בעקבות גן העדן של הציפורים” שנפתחה לפני כחצי שנה, בגלריה העירונית שליד מוזיאון ראשון לציון אני משתתפת בתערוכה קבוצתית “אוצרות טבע” ובמוזאון האיסלם בירושלים נפתחה לאחרונה תערוכה קבוצתית ״פייזלי מנסיך ועד פרינס״ החוקרת את ההיסטוריה של מוטיב הפייזלי הפופולרי שמאפיין טקסטילים ממרכז אסיה ואירן ונוכס על ידי עיירה בסקוטלנד.
הציר המשותף לעבודות המוצגות בגלריות השונות באופן לא מפתיע הוא דיאלוג עם החומר, הטקסטיל, המכיל עולם רחב של אסוציאציות, זיכרון אשי וקולקטיבי, היסטוריה, ההתכלות, טבע, תרבות, מסורות ,קרפט. אלו מוטיבים שארוגים ביצירה שלי מראשית, מהמחשבה על הצמח ממנו עשוי הבד של הבגד שאנחנו לובשים ומה יהיה בסופו למשל, זו מחשבה שיש בה אחריות כלפי האדם והסביבה שמובילה חשיבה ומשפיעה על העיצוב, על בחירת החומרים ועל זמן השימוש.
כיוצרת אני מבקשת לעורר מחשבה ולהשפיע על הצופה בעבודות שלי גם מעבר ליופי ולהיבט האסטטי. אני מחברת בין עולמות, בין בגד לטקסטיל, לאמנות, לקרפט לאקולוגיה, כי הכל שזור זה בזה. אין לייצר הפרדה מלאכותית כי מה שאנחנו לובשים ואיך שאנו חיים משפיע עלינו ועל הסביבה.
המחשבה ההוליסטית שזורמת בין כל העולמות שמעניינים אותי באה לידי ביטוי בעבודות המוצגות בגלריות.
במוזאיון הרצליה יצרתי חלל אינטימי צבוע בטון של ירוק בהיר כצבע העשב ביום ערפל, ניחוח עלי תאנה עדין מתפזר באויר, ועל הקיר מוצגות כמאה גלויות של מתווי נוף מהירים שהן פרי התבוננות יום יומית בנוף משתנה מנקודת מבט קבועה בימי הקורונה. על שולחנות תצוגה מונחות עבודות טקסטיל בטכניקות שונות, מיצירות היסטוריות באריגת יד מהארכיון שלי, בניהן מותניה ארוגה בדוגמאת נוף מופשט, בדי משי מ-2012 מודפסים מצבעניים צמחיים בדוגמאת נוף, וריבועי אריגה קטנים משנת 2020 העשויים מחוטים צבועים בפגמנטים טבעיים מקומיים ועונתיים שיוצרים יחד נוף מודולרי כמו שטיח מפורק לפיקסלים. הכל מתייחס למחקר שערכתי בדיאלוג עם עבודת אריגה נשכחת מארכיון המוזאון.


בגלרייה בית גורדון-לונדון בראשל״צ אני מציגה צילום של עבודה שכותרתה “חותם הגוף״ המתיחסת לחותם שאנו מותירים אחרינו כאזרחי העולם המתועש וההיפר צרכני המודרני. בצילום, בד ארוג מ 100% כותנה שקברתי בגן והחל בתהליכי פרוק רגע לפני שישוב וידשן את האדמה. הוא משמש רקע לחולצת פשתן מוזהב, פריט אופנה נחשק שסימני הגוף האנושי הותירו בו קמטים. אותם קמטים שהחברה מעונינת להעלים ולהחליק, במטרה להכחיש את הזקנה, חוסר השלמות והנזקים שהאופנה המהירה העשויה מחומרים סנטטיים מותירה בכדור הארץ.


במוזיאון האיסלם בירושלים אני מציגה בגד שעיצבתי תחת הכותרת “אינטגרציה”: מעיל דו צדדי בגזרה אסיתית תפור משני בדים. מצד אחד, בד 100% כותנה חאקי המסמלת את בגדי העבודה, מדי הצבא, והקולוניאליזם שמופיעים לעיתים תכופות בנוף הישראלי. זהו נוף פיסי ואידאולוגי שבין היתר מחק את המאפיינים העדתיים והרב תרבותיים של הישראלים שהגיעו מכל תרבויות העולם. צדו השני של המעיל עשוי מבד 100% משי לבן ארוג באריגת טאפטה ועליו ציור ביד חופשית של מוטיבים ארוגים מטקסטילים בוכריים/איסלמיים כמו פייזלי ואיקט צבעוניים שהיו הבגדים המאפיינים את הלבוש של סבי ואבי סבי בסמרקנד.

משמאל ברוש בגן של אילנה אפרתי
התערוכה 'בעקבות גן העדן של הציפורים' מוצגת במוזיאון הרצליה עד 18 ליוני.
התערוכה 'אוצרות טבע' מוצגת בגלריה העירונית של ראשון לציון עד 28 ליולי.
התערוכה פייזלי מנסיך עד פרינס מוצגת במוזיאון האיסלם עד 15 לאפריל 2023.
פינגבק: מסע סיכום שנה 2022 | מסעות בגארדרובה·