מסע גלובלי לוקאלי עם איקט

איטליה, פברואר 2022 

הטקסטיל הוא ארכיון היסטורי מרתק המחבר בין זמנים, תרבויות, דתות, ארצות ואנשים. אנו מביטות על הטקסטיל ועל הבגדים כאמנות וכמראה אנושית גדולה המכילה את ההיסטוריה כולה.

המסע שלנו השבוע מתמקד בטכניקה עתיקה שנקראית איקט. כשעוקבים אחרי נוכחות האיקט בעולם מתבררת תמונה רחבה ומעניינת המוכיחה את הגלובליות של התבונה האנושית. הידע נע עם האדם בדרכי המסחר הקדומות בין מקומות, מהמזרח ועד המערב. בכל איזור גאוגרפי האיקט התפתח וספג השראה ואפילו הפך למייצג תרבות מקומית על אף הגלובליות המובהקת של הטכניקה.

האיקט הוא מקרה מבחן מעניין המקיים אפשרות מקומית עשירה ומעניינת בעולם גלובלי. אנחנו חושבות שניתן לקבל השראה ממנו היום לנוכח השתלטות המיכון, הדיגטליזציה והשיעתוק המהיר המאיים בהאחדה גלובלית המבטלת את המקומי, השונה והאישי.

מה זה איקט? השם עצמו הומצא על ידי חוקרים מערביים, אבל הטכניקה שהוא מתאר מקורה במזרח ומרכז אסיה. בעולם הקדום אריגת טקסטיל היתה מלאכה בסיסית ביתית ויום יומית כמו בישול. בבית ארגו בדים לשימוש ביתי וגם אריגה של בדים לתפירת בגדים. במשך הזמן הנולים השתכללו, והפכו אוטומטיים או נעים בעזרת מנוע חשמלי. בנולים ידניים פשוטים, אפשרויות הגיוון של דוגמאות האריגה היתה מוגבלת. טכניקת האיקט למעשה איפשרה יצירת דוגמאות מורכבות וצבעוניות באריגה הידנית לפני שהצרפתי ג’וזף ג’קרד המציא בשנת 1804 את הנול הממוכן שאיפשר מורכבות באריגת דוגמאות באמצעות כרטיסיות מנוקבות ולמעשה היה הבסיס למחשב .

חוטי משי צבועים בפיגמנטים צמחיים מקומיים, אילנה אפרתי 2022.

הטכניקה של האיקט הייתה למעשה בעלת שלוש אפשרויות: צבעית חוטי הערב, צביעת חוטי השתי או צביעת גם הערב וגם השתי. הצביעה המוקדמת לפני האריגה דרשה דמיון ומיומנות מיוחדת. אמני האיקט קשרו את דלולות החוטים באופן מקוטע וטבלו אותם באמבטיות צבע שונות. כך נצבעו חלקים מהחוטים בצבעים שונים וכשהאורגים ארגו את החוטים נוצרה הדוגמא שמתאפיינת במבנה מורכב וצבעוני.

מאיפה הגיע השם איקט? יש השערות שונות. לפי החוקרת האוזבקית אלמירה גויל, חוקרים מערביים המציאו את המילה איקט בהשראת המילה המלאיית mengikat שמשמעותה לקשור או לעטוף, לפי טכניקת קשירת החוטים לפני הצביעה. אבל מצאנו גם השערות אחרות שמובילות את השם לאיזור המזרח התיכון, קרוב אלינו. באתרים ארכאולוגיים מהמאה התשיעית בערבה ונחל חימר התגלו פיסות אריג איקט שהגיעו ככל הנראה מהודו ומוכיחים את המסעות הארוכים של הבדים האלה כבר בימי הביניים. גם השם של האיקט נגזר אולי משורש עברי. לפי השערות חוקרים המונח איקט מתייחס לשורש ׳עקד׳ שמשמעותו קשירה. ביפן, הטכניקה של האיקט נקראת suminagashi ומתאפיינת בדוגמאות כחולות לבנות שנוצרו מצביעת החוטים באינדיגו, ולכן קל לזהות את המוצא הגיאוגרפי שלהן.

כשביקרנו באוזבקיסטן לפני כמה שנים, ראינו שמלאכת אריגת האיקט עדיין חיה וקיימת. למרות כל הטכנולוגיות המתקדמות שהיו מאפשרות בוודאי לצבוע ולארוג את הדוגמאות במהירות ויעילות, בעלי המלאכה המקומיים ממשיכים בעבודתם באופן מסורתי ואף משחזרים מסורות עתיקות יותר שננטשו. כך למשל, בבית הצביעה נערים צעירים קושרים את סיבי המשי והכותנה בחוטי ניילון כדי להגביל את הצביעה באזורים האלה, וטובלים אותם בדודים ענקיים ובהם מבעבעים מי הצביעה העשויים פיגמנטים טבעיים. העבודה דורשת מומחיות רבה לא רק בהתנהלות עם החוטים הרותחים, אלא גם בקשירת חוטי הניילון במרווחים הדרושים כדי שניתן יהיה לארוג מהם בהמשך את הדוגמא המורכבת הרצויה. 

בסמרקנד, משם אנו שואבות השראה, המונח המקומי לתיאור הבדים האלו הוא דווקא abr שנגזר מהמילה עננים (בשפות הפרסיות). במרכז אסיה התפתחה אמנות האיקט הכפול לכדי יצירות טקסטיל מפוארות, שזכו לעניין רב בעקבות הכיבוש הרוסי של אמירויות מרכז אסיה בשנת 1860 ולהיטותם של הרוסים למוצרי יוקרה אקזוטיים מהמזרח. המסחר בדרכי המשי הצפוניות לעבר סן פטרבורג ומוסקבה שיגשג ואיתו שיגשגו אמני הצביעה, יצרני המשי ואורגי האיקט. כך התפתח עולם של דוגמאות ססגוניות שמשלבות צבעוניות שלא נראתה קודם ביחד עם שיכלול צורות ואלמנטים מעולם הצומח כמקובל באמנות הדקורטיבית באיסלם. מי שמביט במעילי האיקט הסמרקנדיים יכול בנקל לדמיין את העננים התלויים מעל האורגים בשמיים הפתוחים המשתרעים מקצה האופק לקצה ערבות הענק של אסיה .

בתקופה הסובייטית, הבדים האלו הפכו לסמל לאומי של הרפובליקה החדשה של אוזבקיסטן. הסובייטים חיפשו מאפיינים תרבותיים מסויימים לכל אחת מהרפובליקות הסובייטיות, ואוזבקיסטן הפכה מזוהה עם אריגי המשי הצבעוניים. אבל כמו שכתבנו קודם, שיטת האריגה הזו הייתה נפוצה במקומות נוספים, מיפן ועד אינדונזיה ומלאזיה וגם בהודו ובפרס. בכל מקום, טכניקת האריגה קיבלה סגנון יחודי וכמובן גם משמעות שונה בתרבות המקומית, בין לבוש עממי לסמל כוח, מוצר צריכה נחשק או יצירה בייתית. בדי האיקט מבטאים בעינינו זהות מקומית הנשענת על טכניקת מלאכה גלובלית.

אילנה אפרתי צילום וחוטים צבועים בהשראת איקט, 2022.
אריגה בהשראת איקט, אילנה אפרתי, 2021, מתוך התערוכה ׳בעקבות גן העדן של הציפורים׳, באדיבות מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s