מסע בעקבות הירוק (2)

איטליה, ינואר 2022.

בשבוע שעבר התחלנו לספר פה את ההיסטוריה של הירוק. למרות שהצבע נדמה לנו עכשיו מובן מאליו, רק בשנת 1540 פורסם בונציה באופן לא רשמי מתכון לעירבוב צבע כחול וצהוב להשגת גוון ירוק. כפי שהזכרנו, הדבר היה כבר ידוע בימי הביניים המוקדמים לצבעים ולציירים, אבל המתכון לא נרשם בכתובים. בכל מקרה בתקופה הזו לצבע הירוק הייתה משמעות שלילית.  ״בירוק לא ניתן לתת אמון״, כתב משורר אלמוני במאה ה-15. לבוש ירוק בסוף ימי הביניים משמעותו זיוף. ומשחק מילים עם כתיב הצבע בצרפתית vert divers , מסמל שלבוש ירוק נחשב כהכנה לבגידה.  החשדנות לא הוגבלה רק לירוק, אלא זלגה אל תחום הצביעה באופן כללי. אומני הצביעה הומשלו לרמאים אולי מפאת אי יציבות הצבעים. 

חולצת פשתן ירוקה, אילנה אפרתי

דמויות כמו ליצנים, שחקנים, ומוזיקאים מופיעות לבושות בירוק. ירוק גם מסמל נשים בזנות עד המאה העשרים, כמו זו שטולוז לוטרק צייר לבושה בגרב ירוקה. 

“ירוקים” הוא כמובן מטבע לשון המתאר את הדולר, אחרי שבשנת 1861 האמריקאים בחרו בירוק כצבע שטרות הכסף שלהם ובכך העמיקו את הקשר הסימבולי בין ירוק לכסף, שהיה קיים כבר קודם. בונציה במאה ה-16 ובמקומות נוספים שולחנות משחק רופדו בטפט ירוק ,(מנהג שנשאר עד ימינו). הצבע סימל באותו הזמן את המקרה, האתגר, ואת הכסף שנרוויח או נפסיד. 

במאה ה-15 אמנים וניציאנים כמו ורונזה (Veronese) וג’יורגיונה (Giorgione) נודעו בחיבתם לצבע הירוק והשתמשו בפלטת ירוקים עשירה. ורונזה השיג את הירוקים כשעשה שימוש בפיגמנטים מלאכותיים בתערובת של מלח נחושת וארסניאק. בהמשך במאה ה-18, המתכון הזה הפך לשם צבע תעשייתי בעל הצליל הרומנטי “ירוק פריס” ונעשה בו שימוש רחב מטאפטים אופנתיים לקירות ועד סבונים, משחקי ילדים ואף קישוט עוגות. רק בשנת 1839 פירסם כימאי גרמני מאמר המזהיר מפני רעילות הצבע שהכיל את הרעל ארסניאק, שמולקולות שלו התפזרו באוויר בעיקר בשימושו כטאפט לחיפוי קירות חדרי שינה. כך הצבע שמסמל את הטבע והחיים, הפך לצבע של מוות וסכנה.

החודש, התערוכה של אילנה במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, ״בעקבות גן העדן של הציפורים״, אילנה יצרה חדר ירוק, חלל המוקדש כולו למבט אל הטבע וליצירה של הצבעוניות הירוקה של הנוף ביצירה מעשה אדם. אילנה בחרה ליצור קפסולה שעוטפת את המבקר בשלווה, מכניסה את תחושת היער אל תוך האולם הסגור. הירוק מרענן, נעים, מרגיע, ומהדהד את המחשבה האקולוגית שליוותה את תהליך היצירה של אילנה, על הטבע ובתוך הטבע.

צילומים מתוך התערוכה, באדיבות מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s