מדריך מסע לדולצ׳ה ויטה

איטליה, דצמבר 2021.

במסעותינו באיטליה גילינו את הכבוד והשימור של מסורות מקומיות. לכל כפר וחבל ארץ יש עולם קולינרי משלו. אפילו כמה קילומטרים יכולים להספיק כדי שהמתכון ישתנה. כשאנחנו יושבות בבית קפה קטן וטועמות מאפה מקומי, אנחנו יכולות לנחש איפה אנחנו אפילו בלי להביט במפה. השבוע נחשפנו לפסטיבל מנות אחרונות באחת מערי איטליה הקטנות והנחבאות. בניגוד אולי לצרפתים, שידעו לשווק היטב את המאכלים האזוריים שלהם שזכו לפרסום עולמי, באיטליה יש עדיין הרבה מאכלים אזוריים שלא מוכרים במקומות אחרים. בפסטיבל ראינו תערוכה אלגנטית שמציגה, כמו יצירות אמנות, את הקינוחים הנודעים של כל אחד מחבלי הארץ של איטליה. זו לא הייתה רק תערוכה על אוכל, אלא על תרבות, מסורות ואסתטיקה מקומית. בכל אזור ואזור אנשים יצרו קינוח בתבניתם, ואולי הקינוחים יכולים גם לחשוף משהו על אופי האנשים שמכינים ואוכלים אותם.

האיטלקים מתיחסים להיסטוריה הלוקאלית של המנות האחרונות כמרכיבים של  ספרייה קולנרית עתירת חומרי גלם מקומיים. זו תרבות קולינרית עשירה היונקת מחומרי הגלם שגדלים במחוזות השונים מהצפון ועד הדרום. הגיוון האקלימי הניכר בין אזור לאזור מתבטא כמובן גם בהבדלים מעניינים באוכל. הקינוחים שנאפים לרגלי האלפים בצפון הקר שונים ממה שגדל ומתבשל באדמה הוולקנית לרגלי האתנה או הווזוב. 

השמות של הקינוחים מעוררי השראה וחושפים סיפורים מההיסטוריה המקומית. מ”נשיקת הגברת” של חבל פיימונטה (עוגיות שנקראות גם אומברטיני על שם המלך אומברטו לבית סאבויה), ועד סאבויירדי מסרדיניה, שנקראים דווקא על שם משפחת המלוכה האיטלקית, בית סאבויה, ששלט בפיימונטה וגם בסרדיניה עד איחוד איטליה. 

רבים מהמתוקים שבתערוכה הם מאכלי חורף, שמכינים במיוחד לחג המולד. כמובן שמופיעות שם עוגות שמרים זהובות וגבוהות שממלאות את החנויות בכל איטליה, פנטונה מלומברדיה ופנדורו מוונטו. במרכז העני יותר, גם המאפים נראים צנועים, כמו טארוצו מצופה שוקולד, או פאמפפטו pampeppato מאומבריה, עוגת שוקולד בתוספת מפתיעה של פלפל חריף. המאפים הדרומיים, כמו הקנולו או טראלי מצופי סוכר לבן, מתוקים ומקושטים בסגנון בארוק עשיר, שנראה חגיגי אבל למעשה מככב בחנויות המתוקים כל השנה, כמו המריטוצו הרומאי, שנראה כמו עוגה חגיגית ממולאת קצפת אבל למעשה הרומאים אוכלים אותו לארוחת בוקר בדרך לעבודה.

אמנם אנחנו חיים בעולם הגלובלי המקושר, אבל אי אפשר להשיג את כל הקינוחים האלה בכל רחבי איטליה: כל קינוח ומאפה נטוע בסביבה המקומית בו נולד, ולרוב נמכר רק שם. רק לעיתים רחוקות אפשר לראות את כל הקינוחים מרחבי איטליה יחד. אולי זה היופי של המקומיות, שמתגלה רק למי שטורח לנסוע ולגלות אותה, ולא זמינה לכל אחד בהזמנה מהירה באפליקציה.

3 תגובות ל-“מדריך מסע לדולצ׳ה ויטה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s