איטליה אוגוסט 2021

כולנו חשים שמושג הזמן ועוד מושגים והרגלים רבים השתנו מאז פרוץ המגיפה. הנה מסתיים הקיץ השני בנוכחות איום מתמשך. היו שהאמינו שעם שני חיסונים מיגרנו את האיום ונשוב ל”שיגרה”. אך המציאות הוכיחה שהסוף עדיין רחוק, נסיעות ומסעות עדיין מוגבלים. המשמעות של עולם אחד מחובר מעבר לגבולות לאומיים ותרבותיים התגלתה במלוא עוצמתה. לא ניתן לחשוב שאפשר להתחסן ובכך לפתור את הבעיה, כאשר חלקים נרחבים של העולם הגדול עדיין לא השיגו חיסון. ברור שאם כולנו לא נתחסן יתפתחו כל הזמן וירוסים משניים וימשיכו לאיים על כולנו.הצורך האנושי לצאת, לבלות, לפגוש אנשים ולהנות מתרבות מוביל גם אותנו לקחת סיכונים בתקופה זו שבה ההמלצה הטובה ביותר היא ריחוק אנושי.

כך יצאנו לשמוע קונצרט בפיאצה של עיירה עתיקה בקירבת הבית, באויר הפתוח. הבילוי בקונצרט כמו כמו בכל קיץ נותן את התחושה הנעימה של שיגרה רגילה, בין פסטיבלים והופעות שנערכים עתה בעיקר באוויר הפתוח. רכשנו את הכרטיסים מבעוד מועד באינטרנט וגם כמובן הצגנו את התו הירוק המקומי שמאשר שהתחסנו. מספר המושבים צומצם, ונשמר מרחק מטר ביניהם. בתור לקונצרט אנשים עומדים ברוגע, עוטים מסיכות ומקפידים על מרחק. הסדרנים מגישים לכל אחד מסיכה חדשה במקום זו שהגיעו איתה. כל צופה נשאר לשבת במקומו עד סוף ההופעה.

גם בעיירות שדה קטנות אנשים מגיעים לקונצרטים לבושים בקפידה בבגדי ערב. הנשים בשמלות ארוכות והגברים בחליפות מעונבים גם כשהטמפרטורה בפיאצה נושקת לשלושים מעלות. בבגדים ניכר סגנון אישי והקפדה על פרטים, הבגדים אינם מזוהים עם טרנדים והתחושה שלנו שהם מגיעים ממלתחה אישית שנרכשה במשך שנים רבות ומייצגת בחירה אישית שמקיימת הפרדה בין בגדי יום יום לבגדים שיוצאים איתם לבילוי בקונצרט. עדיין נוכח הטרנד המאחד את כולם, כמו נשף מסכות המכסות את האף ולא את העיניים, כמקובל בקרנבל.