איטליה, אוגוסט 2021

חופשת הקיץ באיטליה מעוררת מדי שנה דילמה ציבורית: ים או הרים? העיתונים מלאים ראיונות עם סלבריטאים ואנשים מן הישוב בנוגע לסוגיה המשמעותית, איפה יעבירו את חופשתם השנה. הבחירה בין החופשה בים לחופשה בהרים אינה נתפשת כהחלטה של מה בכך אלא ממש כשיקוף של אופי האדם. מסתבר שהעולם מתחלק בין מי שמעדיפים בטן-גב על החוף הלוהט, ומי שמעדיפים טיולים בשבילי האלפים הצוננים. 

הקיץ באלפים הוא לא רק חופשה, אלא ממש עולם תרבותי בפני עצמו. השנה העברנו את החופשה בבית, ונסענו אל האלפים דרך מדף הספרים, בו גילינו במקרה עותק של הספר ׳היידי בת ההרים׳ של יוהנה ספירי. היידי, שגילתה בבקתת ההרים של סבא את הבריאות והאושר של הטבע, נראית בעיניים עכשוויות כגרסא עליזה, נאיבית ומוקדמת של גרטה טורנברג. הסיפור של היידי נסוב למעשה סביב הניגוד הקריטי בין העיר לכפר, בין זיהום האוויר והנוף האורבני האפור של פרנקפורט העשירה לבין האוויר הצלול והמבריא של הכפר העני והמבודד. היידי שופעת שמחה וכוח בכפר, וגוועת לאיטה בעיר המנוונת. אפילו קלרה הנכה החלשה מוצאת כוח לקום וללכת אחרי שבילתה בהרים ושתתה חלב עיזים טרי. אמנם בעיר הגדולה יש כסף, בתים נאים ונוחים, רופאים ואנשי עסקים, אבל בכפר החיים פשוטים, טובים ומאושרים באמת, בין ההרים, שדות הפרחים והשקיעות הנשגבות. 

היום, בעידן הקורונה והתחממות האקלים, הסיפור של היידי נראה רלבנטי מתמיד. אמנם הפופולריות שלו לא נעלמה עם השנים: בשוויץ הקימו ׳היידילנד׳ מצועצע ומלאכותי בחבל הארץ שליד הכפר דורפלי Dorfli, שמושך המוני תיירים יפנים וקוראנים שמחפשים את הילדה השמחה ואת פטר רועה העיזים. למרות ההתמסחרות של היידי שהפכה כבר למותג, המסר של הספר המקורי, לחזור אל הטבע ולחפש את החיים הבריאים הרחק מהערים המזוהמות נשמע אטרקטיבי מתמיד. אפשר לקרוא את היידי כסיפור הילדים האקולוגי הראשון, חלק מתנועת נגד למהפכה התעשייתית, שגם וויליאם מוריס הבריטי היה שותף לה (כתבנו עליו פה). כמעט 150 שנה אחרי שהספר נכתב, החזון של ספירי מתגלה כמדויק, והחיים בהרים ובכפרים הפכו שוב למפלט מזיהום האוויר והמחלות.