איטליה, מרץ 2021.

הטיול היומי ביער בעקבות ניצני הפריחה מספק עולם שלם של תחושות חדשות מדי יום. המבט קולט את צבעי האור ואת העצים והצמחים המשתנים ביום מעונן או בשמש זוהרת, האויר הקריר והפריך נעים למגע עם עור הפנים, תערובת ניחוחות רעננים וחריפים עולה מהצמחים והעלים חודרת ומטפסת במערות האף. האביב הוכרז כבר באופן כמעט רשמי. אך העצים הנשירים עומדים עדיין חשופים וענפיהם החומים נראים כזרדים יבשים. פה ושם מציצים ניצנים קטנים הממתינים לשמש חמימה, ולפתע בין לילה הופכים לאשד מרהיב המורכב מאלפי פרחים לבנים. יופיים ומתיקות ריחם מפתה דבורים ודבורים המאבקים את הפרחים בחריצות.

• 

• 

• 

• 

האלגנטיות של הפרחים הלבנים על רקע הענפים הערומים והחומים מרגשת כל פעם מחדש ומעוררת צורך עז לאחוז ברגע הפיוטי והזמני הזה שבו החורף הופך לאביב. העצים מתוכננים באופן מדויק ולא טועים בתהליך. קודם הפרחים יפרחו בהמשך אט אט הם יעברו מטמורפוזה ויהפכו לפירות זעירים. רק אז העץ יספק אנרגיה ויחלו להניץ עלים קטנים בגוון ירוק רענן שיגדלו ויגוננו בצילם על הפרי משמש קייץ חמה, או מצפורים רעבות. פרחים מעוררים רגשות אנושיים עזים. בני האדם חשו רצון עז לתעד אותם בציור, צילום ,אופנה, טקסטיל, שירה, עיצוב. הפרחים מככבים ביצירה האנושית ובהיסטוריה של האמנות, הם מעוגנים בתולדות התרבות האנושית ומסמלים משמעויות בתרבויות השונות.

• 

• 

• 

יש פרחים המסמלים כוח, מלוכה, או טוהר כששון צחור שמופיע בציור הארופאי מימי הבניים והרנסנס. עד היום לכל לאום בממלכה הבריטית המאוחדת יש פרח שמסמל אותו. יש פרחים המסמלים אהבה כמו הורד האדום ויש כאלו שמסמלים אבל, כמו פרח הפרג באנגליה, או הגרברה בישראל. פרחים משקפים צורך אנושי בנשגב, כמיהה ליופי. אך הפרח הוא גם תחנה במעגל, רגע שחולף בין שינויים של צמיחה וקמילה ובעיקר רעננות של טבע. פרחים בחדר מעוררים בנו מיד שמחה פשוטה ואמיתית ואולי לכן כד פרחים על שולחן הוא מראה כל כך יום יומי, אולי מהנושאים הכי בנאליים באמנות. הנצחיות שלו היא שמושכת אותנו אליו שוב ושוב, והופכת את כד הפרחים לנושא שמאתגר אמנים ויוצרים בכל העולם בכל עידן מחדש.

מענין שזר הפרחים הפך למתנה כמעט מובנת מאליה. באתרי חנויות הפרחים אונליין, מוצעים עשרות זרים לבחירה, כולם נראים מסודרים למופת, מהוקצעים ומסותתים כמו פסל מפלסטיק. אבל לדעתנו, באגרטל זר הפרחים הממוסחר מאבד מן החיות הספונטנית של הטבע. קל היום למצוא בחנויות פרחים מסביב לעולם את אותם הצבעונים, נוריות, גיבסניות או כלניות, שאיבדו את הקונטקסט הטבעי שלהם והפכו למוצר מנותק מסביבתו. הפרחים עדיין יפים, אבל הם כבר לא אותו פלא טבעי שקוטפים בשדה ביום מסוים בעונה. גם למלאכותיות הזו נדרשו היזמים היום, והם כבר מציעים זר אופנתי לשבת,  אסופה של פרחי העונה קשורה בחוט רפייה וארוזה בנייר חום ממוחזר. אך במקום להתקרב אל השדה הספונטני והאקראי, מלאכת השיעתוק המוקפד רק הפכה מדויקת ומחושבת יותר. גם הדיוק הזה אינו חדש. במחשבה היפנית לסידור הפרחים יש חוקיות ברורה ואסימטרית. זו מסורת נוקשה המכילה יסודות שונים ומתח מחושב מתוכנן ומינמליסטי בין ענף יבש ומעוקם של עץ לבין עלה משונן ופרח עונתי מעודן. זו יצירה אסתטית מרהיבה שמשקפת את האסטתיקה האנושית, יותר מאשר את הטבע.

הפרחים מקיפים אותנו גם בלי לקנות זר לשבת. אם רק נביט סביב נגלה שהם בכל מקום, גם בעיר. מפל פרחים אדומים של עץ צאלה בגינה של בניין מגורים שגרתי.  פרחי לוע הארי או אמנון ותמר עונתיים שהעירייה מקפידה לשתול כל עונה על איי התנועה ברחוב סואן. פרחי בר צהובי כותרת שגדלים ספונטנית בחריצי מדרכות. הפרחים האלה, הפשוטים והנעלמים, מככבים בפרויקט קרמיקה בוטני ממדרכות תל אביב של אילנה, וכתבנו על זה כאן. שפע הפרחים ברגעים אלו פורחים וממלאים את השדות. כל טיול קטן בטבע עכשיו מרנין את הלב ביופי ושמחה. מקובל לחשוב שפרחים הם יפים רק כשהם רעננים ועלי הכותרת שלהם מתוחים ובתוליים. מיד כשמתגלה שהם קמלו יבשו והתקמטו הם מושלחים לפח האשפה ללא שהות, אולי לפנות מקום לזר הבא. זה עוד שיקוף של ערכי החברה המודרנית המהירה, המכורה לחדש ולדימוי הנעורים והעור המתוח, תוך הדחקה של תהליכי המטמורפוזה הטבעיים. היופי הטבעי משתנה מהניצן הצעיר שמתפתח לפרח הפורח לזמן מוגבל וקמל. בכל שלב בתהליך החיים היופי של הצמח שונה ויחודי.

צילומים ובדים: אילנה אפרתי.