מסע בט״ו בשבט

אי שם בטבע, ינואר 2021

השבוע הסתיים בסימן ט״ו בשבט, חג יוצא דופן בלוח השנה שלנו. בניגוד למועדים אחרים שבהם אנו נזכרים בעבר וחוגגים את היציאה מעבדות לחירות, או את ה״נצחונות״ על אוייבים שונים במהלך ההיסטוריה הארוכה של העם היהודי, בט״ו בשבט אנחנו בעצם חוגגים את העתיד. 

אנו מקיימים מצווה חילונית והומנית של נטיעות. לטעת עצים, ובעיקר שתילים צעירים, זו מחשבה שממוקדת קדימה אל הדורות הבאים שיהנו מפרי הנטיעות. יש הרבה אופטמיות בנטיעת עץ ולכן זה החג החביב עלינו.

השנה יש לנו תחושה שהחג הזה מוביל למחשבה על המשמעות של התפוררות הקשר בין האדם לטבע בו הוא מתקיים. ההבנה של היחסים הללו בינינו לבין הטבע אקטואלית מתמיד.

בעבר חונכנו להאמין שהאדם שולט בטבע. למדנו שתרבות החיים הקפיטליסטית המעודדת מיקסום רווח וניצול הטבע למטרות עושר היא נכונה. מעט אזרחים ערערו על התפיסה הזו.

השנה בעקבות וירוס טבעי, שקוף וערמומי, מגדל הקלפים שהאדם בנה (בעיקר במאה האחרונה) התערער. נחשפו החולשות הרבות של מנגנוני החיים בעולם כולו: לפתע התברר שהבריאות חשובה יותר מהכל ולא בהכרח הרכוש, הראווה וחשבון הבנק.

פעולת הנטיעה משמעותה גם פעולת שיקום. כל אחד מאיתנו אחראי לפליטת גזי החממה המשנה את האקלים ובעקבות זאת הופך את הכדור הארץ למקום שהחיים בו נעשים יותר ויותר בעייתים בשנה האחרונה, המגיפה השכיחה מאיתנו תופעות טבע קשות אחרות כמו עליית הטמפרטורות העולמית, שריפות ענק בקליפורניה ואוסטרליה, הנמסות קרחונים וזיהום מי האוקינוס והקרקע באשפת פלסטיק בלתי מתמחזרת.

ציינו כאן הרבה פעמים את ההשפעה האקולוגית השלילית של תאגידי האופנה הבינלאומיים המקדמים קנייה כפייתית של אופנה זולה. זו אחת הבעיות האקוטיות ביותר שיש חובה לצמצם אותה מאד. 

אנחנו, שבאות מעולם האופנה, ראינו את השינויים המשמעותיים שעברו על התחום הזה בשנות התשעים. הגלובליזציה האיצה את שינוע תהליכי הייצור לארצות עניות יותר, והובילה להתפוררות מוחלטת של ערכי הסולידריות בין הפועלים חסרי הזכויות לצרכנים שממלאים תיקים בפריימרק. ברור שחובה לשוב לדפוס ההתנהגות הקודם, והשלב הראשון הוא צימצום הצרכנות הכפייתית.

לאור המסחור הזיהום והניצול של האופנה, אנו שמחות על ההחלטה האישית והמוסרית שקיבלנו בשנת אלפיים לצמצם את פעילות המסחרית של הסטודיו בתל אביב. ויתרנו על ההשתתפות בעולם האופנה המסחרי לטובת עיסוק ממוקד ביצירה איכותית.

כמו שאנחנו מתארות בספר שלנו ״אורטו״ עזבנו את העיר ובנינו לנו חיים פשוטים ואיטיים בכפר. שיחזרנו חווה חקלאית עתיקה וחילצנו את האדמה סביבה מגורל עגום של מונוקולטורה. כמו באופנה, גם תעשיית המזון מעוניינת למקסם רווחים על ידי דישון אגרסיבי ושימוש מופרז בקוטלי עשבים כימיים רעילים הפוגעים במעגל החיים בטבע ובבריאות האדם .בגן שלנו, בחרנו לגדל ירקות ופירות ללא התערבות מזיקה, בהרמוניה עם הטבע המקומי.

במהלך השנים נטענו מאות עצים ושיקמנו את חלקת השדה שלנו, שהייתה בעבר נתונה לחקלאות תעשייתית. אנחנו מאמינות שכל אחד מחויב למשימה הזו היום יותר מתמיד. גם אם כל אדם ינטע עץ חדש אחד, התוצאה היא מיליוני עצים ליקום. החיים בטבע העניקו לנו עולם שלם של פלאים.

כשאנחנו מטיילות בחורשה, הסקרנות והיצירה חוות צמיחה מחודשת. למדנו לגדל את המזון שלנו לבד. חקרנו צבענים מצמחי היער ויצרנו מהם ציורים ויצירות קרמיקה המתעדות את הצמחייה בהשראת מאובנים בטבע. הטבע זלג גם אל עיצוב הבדים שמשמשים אותנו ליצירת בגדים בסטודיו בתל אביב, אופנה ברת קיימא בהשראת קראפט, ציור, וצביעה ידנית.

השבוע התקיים שבוע אופנת העילית בפריס. התצוגות הופיעו ברשת וצולמו ללא קהל בחללים אמיתיים או וירטואליים ונראו מנותקות ומגוחכות על רקע המשבר העולמי. התפשטות העוני ומגבלות התנועה והסגרים בערי העולם מבטלים את הצורך ללבוש בגדים בכלל וכל שכן שמלות פאר, בהעדר אירועים פומביים כל שהם.

אבל בשורה מעניינת בכל אופן נשמעה מצד תאגיד היוקרה הפריסאי kering של האוליגרך פרנסואה פינו. התאגיד שמחזיק מותגי יוקרה כמו ג’וצי, בלאנסייגה, איב סנט לורן, בוטגה ונטה, אלכסנדר מקווין ועוד הודיע השבוע על השקת קרן המיועדת לשיקום אדמות חקלאיות ותמיכה בחקלאות מסורתית ואיכותית. אהבנו את ה”חדשנות “ הזו:  לכבוד ט״ו בשבט, עולם האופנה מתעורר לגלות מחדש את הטבע, ולחשוב באופן חיובי יותר על היחסים בין האדם לסביבה. למרות הציניות המתבקשת, אנחנו רוצות להאמין שאולי זו תהיה תחילתו של עידן חדש.

צילומים: אילנה אפרתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s