איטליה/לונדון, דצמבר 2020.

שנה מוזרה חלפה. שוב אנו בסוף חודש דצמבר ואיתו הגענו למאמר המסכם השנתי שמרגש אותנו במיוחד, כי אנו חוגגות עשור לפרויקט המשותף שלנו שנולד משיחה נינוחה ביום חורפי קר בכפר. מול האש החמימה באח רקמנו את הרעיון לחבר שני קולות, שני דורות, ושתי נקודות מבט, ולשתף אתכם ברעיונות שלנו. שיתפנו בחוויות השבועיות שלנו כיומן מסעות עכשווי המכיל סיפורים וצילומים ממקומות שגילינו וחשבנו שיעניינו ויעניקו השראה גם לכם. כל שנה אנו כותבות את פוסט הסיכום ביחד מול האח החמימה, ואילו השנה אנו מתכתבות במייל בין אי לחצי אי, כי אי אפשר לנסוע ולהפגש.

הזמנו אתכם כל יום שבת לצאת איתנו למסע מהכורסא, וסיפרנו על החיים בעיר ועל החיים בכפר, על הטבע כמקור השראה חדש ישן, על גן הירק ששתלנו על תערוכות שראינו ועל תערוכות שבהן השתתפנו, על אוספי הבגדים, ועל מאחורי הקלעים של הרעיונות לעיצוב בגדים. סיקרנו את אופנות הרחוב בערים השונות, וכתבנו על נושאי קיימות. אנו גאות על יותר מחמש מאות המאמרים שנאספו כאן, שהתעקשנו לכתוב כל שבוע ולא להחסיר אף שבת גם כשהיינו עסוקות מאד.

בשנים הללו גם כתבנו, צילמו ערכנו והוצאנו לאור את הספר שלנו אורטו. במבט לאחור, נראה שהקדים את זמנו בעיסוק ובמחשבה על מורכבות המושג ״בית״ שהתגלה לכולנו השנה במפתיע במלוא חשיבותו. הצגנו בספר את הבית כמרחב חיים הוליסטי הנטוע בטבע בו ניתן לבלות שנה נינוחה ומלאת השראה. זו אולי הזמנה לחשוב מחדש על הבית, ולחזור לחווית הבית כפי שנתפסה בעבר, בעידן פחות מהיר ועירוני, שונה לגמרי מדירת יוקרה עירונית בגבהי מגדל מעל כביש סואן מול נוף פנסי מכוניות שמרצד בתזזית עשרים וארבע שעות.

יש אולי מן האירוני בכך שהעשור של הכתיבה, שהתחיל בשיחה מול האח בביתנו, והמשיך סביב העולם, מסתיים שוב בבית. הפעם כל העולם ספון בביתו, מי שהעז לצאת ולנסוע לאנשהו נאלץ בשובו להסתגר בבידוד או אפילו במלונית ממשלתית, ונראה שאין דבר רחוק יותר מהקיום האנושי ממסעות. גם בגדים כבר אינם מובנים מאליהם ולכאורה, כשאין צורך לצאת או ללכת לעבודה, אין כמעט יותר צורך להתלבש. באיטליה, בלונדון וגם בתל אביב, החנויות סגורות והבגדים נמכרים, אולי, רק באינטרנט. האם יכולנו לדמיין, לפני עשור, עתיד כה דיסטופי? 

אולי, במחשבה שניה, העצירה המוחלטת מפחד קוביד-19 היא התפאורה המושלמת לחגיגות העשור. כי הרי המגזין הזה אינו באמת מדריך תיירות, וגם לא ממש אתר אופנה. זהו המקום שלנו לחשוב ולשתף אתכם ברעיונות שלנו על בגדים, על לבוש, ועל תרבות, וגם בסגר הרעיונות ממשיכים לנבוע ולנסוע, מהמקלדת שלנו, וגם עכשיו אולי יותר מתמיד, השיחה המתמדת עם הקוראות והקוראים שלנו ממשיכה. 

ההפוגה המתבקשת במסעות מדגישה נושאים שהעסיקו אותנו כבר עשור: נזקי האופנה המהירה, עודף הסחורות שמזהם את הטבע, חווית העיצוב האתי המתקיים בהרמוניה עם הטבע, ההשקעה המשתלמת במלתחה חכמה וקטנה, היופי וההשראה האינסופיים שמעניק לנו הטבע. עוד לפני עידן הקורונה, חקרנו איך אפשר ליצור תודעה אופנתית חדשה, ועתה, כשהצורך בשינוי ניכר מתמיד, אולי יש הזדמנות להפוך את הרעיונות למציאות. 

ההסתגרות בסביבה המוכרת הייתה הזמנה לגלות מחדש את הטבע. למרות שאי אפשר לנסוע לתייר בעולם, היערות, השדות וחופי הים עדיין פתוחים ואף מעניקים מפלט מרענן מהעולם האנושי והמלחיץ. יצאנו להרבה מסעות כפריים, הרחק משאון העיר, וגילינו את היופי שבחיים האיטיים. 

הטבע עורר באילנה גם השראה ליצור בדים מודפסים בפיגמנטים צמחיים, שהפכו השנה לבגדים לחופשה עתידית. גילינו שוב את היופי שבחופשה קרוב לבית, בעיירות קטנות, בשכונת המגורים, בסביבת הבית, ובכל פינה מוכרת מצאנו מראה חדש, רגע של גילוי. אך יותר מכל, גילינו מחדש את הבית שלנו, את הבית כרעיון, וגם את הבית כמקום מרגיע ומעשיר, פתוח לעולם אך גם בטוח ונחבא.

הפוסט החגיגי הזה מסיים גם שנה מיוחדת ויוצאת דופן, בה חווינו לראשונה בעידן המודרני הגבלות תנועה ונסיעה ובעיקר ריחוק חברתי, הגבלות שעירערו את כל סדר החיים הקודם. מסקרן לראות לאן הדברים יובילו בעתיד הקרוב.