איטליה, אוקטובר 2020.

כמעט שנה חלפה מאז שהופיע הוירוס בחיינו. עד שימצא החיסון הנכסף נתמודד איתו עוד תקופה לא ידועה. המציאות המדהימה בה העולם האיט את מהלכו, הרגלים השתנו, ומגבלות חדשות עולות ויורדות מחייבים גמישות מחשבתית וקבלה של מציאות לא קלה שאף אחד לא התכונן אליה.

בעולם הקודם שיכנעו אותנו שצמיחה קשורה לקניות אין סופיות, ל׳ביזבוזים׳, לבילויים, ואם חסר כסף מושכים משיכת יתר מהבנק. והנה לפתע, באין ברירה אנחנו מסתדרים עם הרבה פחות קניות.

החיים הקודמים היו חיים של משיכת יתר לא רק של כספים מהבנק אלא משיכת היתר של משאבי כדור הארץ.

אחרי הנפילה וההתרסקות של רוב הרגלי חיינו הקודמים, אולי תבוא תמורה בצורת שינוי באופן החשיבה, בניתוק שרשרת ההרגלים הקודמים. ברמה האישית, ההכרח לעצור הכל יכול להיות הזדמנות לממש חלומות. נוצרה כאן הזדמנות חדשה לשאול שאלות שמעולם לא נשאלו (כי לא היה זמן, כי את מי זה מעניין, כי מה זה יעזור?), שאלות שאולי אפילו פחדנו לשאול כדי לא לשמוע את התשובה. ברמה החברתית, ההכרח לעצור יכול להעיר את תשומת הלב הקולקטיבית לחשיבותה של הסולידריות.

הסולידריות החברתית היא למעשה הכלי המשמעותי ביותר להתמודד כרגע עם הנגיף, ובאמת במקומות רבים התגלה שהסולידריות, או העניין באדם האחר, אינה כה חזקה כפי שדימיינו. גם בעולם האופנה, קל להתעלם מהאחר ולהתמקד במה שטוב לנו. מעטים שאלו את עצמם איך בגד עולה 20 שקל? מי שמתעניין יגלה שבתוך הבגד הזה מקופלות עוולות רבות, כי תופרת אותו ילדה או אשה שמרויחה שני דולר ליום עבודה אצל קבלן משנה של מותגי אופנה מהירה. הדבר הראשון שמנהלי המותג עשו בזמן המגפה הוא לא לשלם לשרשרת אספקת הבגדים באסיה. מי שממשיך לקנות בזול ולהתעלם, מרוקן את ערך הסולידריות האנושי מתוכן. 

גם מבחינה אקולוגית, חשוב לשאול ממה מורכב הבד ממנו עשוי הבגד. האם אלו חומרים סינטטים שלא מתמחזרים? הבחירה במוצרים האלו מביעה התעלמות מהפגיעה בסביבה הטבעית שלנו, שדווקא עכשיו מעניקה לרבים מאיתנו מפלט של בריאות ושלווה בין גלים וסגרים.

המרקם החברתי המיוחד שמאפיין את הערים גם התגלה פתאום כחיוני. לאורך שנים, חנויות קטנות נעלמו לטובת קניונים ורשתות. עכשיו, כשהביקור במרכז מסחרי מהונדס ואטום פחות מושך אותנו, דווקא החנויות ברחוב יכולות לשוב ולשגשג. פתאום עכשיו, כשהכל סגור, אנשים מגלים את היופי במכולת השכונתית שבה אין תור או מחסור, את החנות במורד הרחוב שנעים לראות בה אנשים מוכרים, את בית הקפה הפינתי שהוא כמעט בית שני שמגיש אוכל מקומי. 

ההפסקה הכפוייה הזו נותנת לנו הזדמנות יחודית ואולי חד פעמית לצמוח מחדש באופן שונה, להפוך את העיר לירוקה יותר, להשקיע בתרבות מגוונת יותר, לבחור בקנייה עם מודעות (כתבנו כאן) של אופנה מקומית איכותית, ולתת כבוד לסביבה.