לונדון, אוקטובר 2020.
הסתיו כבר כאן. לא בכל מקום, יש עוד מי שהולכת לים בחופים רחוקים. אבל פה, המעילים יצאו מהארון ואפילו מגפי הגומי כבר הופיעו ברחובות. העצים עוד לא לגמרי החליטו אם הם ירוקים או חומים, ובינתיים המדרכות שופעות עלים זהובים שמתעופפים ברוח הקרירה.
קל לפספס את היופי של הסתיו, כי הוא משתנה כל רגע ועוד מעט נעלם וקופא. עכשיו אנשים רבים עובדים מהבית, במצוות הממשלה, ומבלים שעות רבות מול המחשב ובזום. גם המסע היומי שלהם אל מקום העבודה התבטל ואיתו התירוץ לצאת מהבית בעידן המגפה. ועדיין, לא כדאי לוותר על היציאה אל הטבע.
בחורשה שליד הבית מצאנו אנשים עם כלבים או ילדים, וגם זוגות שיצאו לצעידה או לשיחה קלה בשמש. באגם שבלב החורשה, היו גם כמה אנשים אמיצים שלבשו בגד ים רגיל לחלוטין (ולא חליפת צלילה טרמית) ונכנסו בנון שלנטיות אל המים הקרים.
רגע לפני שהחורף משתלט על האווירה, או שהסגר הבא מעכיר את האווירה, גם שחייה קרה באוויר הצח עדיין אפשרית.
כל צעד ביער מרחיב את המחשבה וההשראה. זו לא חורשה ימתיכונית, עליה כתבנו כאן, אלא יער צפוני יותר, ובו עצים ירוקים וגבוהים, מדשאות מוריקות ופינות אפלוליות שמזכירות סיפורי עם על גמדים ופיות. קל לשכוח פה את העולם שבחוץ, ואת הפוליטיקאים המדכדכים שמובילים אותו. אך ההליכה ביער אינה דווקא ניתוק אלא מילוי מצברים.
לכן היער שאינו בטבע הפתוח, אלא דווקא ליד הבית בעיר, חשוב כל כך בעינינו. האנגלים מפורסמים במיוחד בגינות המטופחות שלהם, וחוגגים מדי שנה את תחרות הגינון בצ׳לסי, אך האזורים הירוקים העירוניים באנגליה הם פראיים ומשוחררים מיד אדם. גם פה מסתובבים לפעמים גננים במגפי גומי שמעדרים את האדמה ושותלים צמחים חדשים. אבל היער הוא מרחב של טבע פתוח, לא מתורבת ומהודק, ולכן הטיול בו מרגיע ומרחיב את המחשבה.
בשביל המוביל אל הרחוב, האנשים צועדים מחויכים וזקופים יותר, משוחררים מכבלי היומיום והמסכים. אולי המסע ביער יעורר מחדש את אינסטינקט השחרור האנושי, ורק בשל כך כדאי לכל אחד לצאת אל היער או החורשה הקרובים, ולגלות בהם את יופיו של הסתיו ואת חשיבותו של החופש.
מסעות בגארדרובה 
פינגבק: עשור של מסעות | מסעות בגארדרובה·