מסע לכפר האמנים

איטליה, אוגוסט 2020.

השבוע החום של אוגוסט האיר את חוף הים באור עז וצהוב. בשעות הצהרים, כדי להתחמק מהאוויר הלוהט, החלטנו לנסוע אל אחד הכפרים הקטנים השוכנים בעמק ירוק-כסוף, לא רחוק מהים התיכון. זו הייתה בחירה נבונה: הכפר באדאלוקו Badalucco מכונס בתוך עצמו, בבתי אבן עתיקים הבנויים מעל פלגי נחל צונן. פירוש שמו הוא המקום החשוך, והכוונה אינה מטאפורית: הסמטאות הצפופות קרירות ונעימות, כי המבנים העתיקים מגינים עליהן מאור השמש החם.

באדלוקו מרוחק מכל עיר גדולה, ובחורף ההגעה לכפר בכבישי הואדי המתפתלים קשה במיוחד. אך אולי דווקא הריחוק ממוזיאונים וגלריות בערים הגדולות עודד את התושבים להפוך את הכפרון עצמו למוזיאון חי. על קירות הבתים בסמטאות האבן, אמנים מקומיים ובינלאומיים התחילו בשנות התשעים לצייר ציורי קיר אמנותיים. בהמשך, תושבי העיירה הזמינו אמני קרמיקה שמקורם בעיר הקרמיקה המפורסמת אלביסולה, שנמצאת לא רחוק משם, לעצב צלחות מצוירות שקובעו בקירות הכפר. כך הצעדה ברחובות הצרים הפכה לביקור במוזיאון באוויר הפתוח. ההצלחה של הפרויקט הזה הובילה אמנים נוספים אל הכפר, ונפתחו בו סדנאות קרמיקה וציור, לצד גלריה בבית העיריה העתיק. בזכות היוזמה המקומית, הכפר הפך למושבת אמנים קטנה, בסגנון עין הוד של שנות השבעים.

באדלוקו הוא לא הכפר היחיד שרצה להתקשט באמנות. גם פרינלדו, כפר הררי שנודע בזכות אחד מבניו, ג׳אן דומניקו קאסיני שהיה אסטרונום חשוב בצרפת של לואי ה-16, מילא את הרחובות באמנות. פה אפשר לראות קישוטי קיר ממבחר חיות העמק, סדרת ציורים המתעדת את חייו של קאסיני ואת הישגיו המדעיים, וגם אוסף צילומים בשחור לבן המתארים את ההיסטוריה של הכפר.

מי שרגיל ׳לצרוך אמנות׳ בערים הגדולות בוודאי שם לב שהאמנות הפכה זה מכבר לתעשייה קפיטליסטית. אמנים היום רוצים להיות קרובים ללקוחות, לגלריות ולמוקדי הכוח של עולם האמנות, כי אחרת יהיה להם קשה לשרוד כלכלית. אבל ההשראה ליצירה מסתתרת לפעמים במקומות נידחים ומרוחקים. את האמת הזו גילו כבר בתחילת המאה ה-20 אמנים כמו קלוד מונה, שטייל בעמקים האלה רבות, וגם צייר ציור ידוע של גשר אבן באחת מהעיירות האחרות. הציור הזה, שהפך לגאוות העיירה, עומד במרכז יוזמה חדשה, שבה העיירה מזמינה ציירים לצייר את הגשר שלה, ובתמורה מציעה פרס ותערוכה בגלריה המקומית, שנמצאת בטירה עתיקה.

כיום, כשמוזיאונים וגלריות נסגרו חודשים ארוכים מפחד הוירוס, דווקא המוזיאון הפתוח של באדלוקו מזמין במיוחד. אין צורך לעמוד בתורים או להזמין כרטיסים כדי לראות את היצירות שבו. האמנות הפכה לדמוקרטית, וכל קהילה מקומית מזמינה את כולם להנות מהאמנות בחינם, ברחוב. האטרקציות הן לא רק מסעדות, בתי קפה או פארק שעשועים, אלא גם רחוב עם צלחות מצוירות, נוף הררי, וסדנא של אמן. היצירות הפכו למוקד משיכה לתיירים, שאחרת לא היו טורחים אולי להגיע לכפרים הקרירים והנידחים.

8 תגובות ל-“מסע לכפר האמנים

  1. תודה ששיתפת אותנו ,הקוראים שנמצאים רחוק מאיטליה.מעורר את הרצון והדמיון לחזור ולטייל במקומות קטנים מלאי קסם.
    אשמור את הכתבה לימים שנוכל לטוס ולטייל ללא מסכה.בינתיים אטייל עם הדמיון
    תודה ושבת שלום
    ורדה עזרוני

    אהבתי

  2. בדיוק חשבתי לעצמי גם לשמור את הכתבה על הכפרים היפים האלו לימים יותר טובים. נהנית לקרוא מה שאת כותבת יש משהו כל כך רגוע ואחר ועם זאת מאוד מדבר למי שיש לו קשר לאמנות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s