לונדון, אפריל 2020.

בזמן שהאנשים מסתגרים בביתם מאימת הקורונה, האביב הגיע לא רק אל מרחבי הטבע אלא גם אל הערים. בלונדון הסגר נמשך כבר ארבעה שבועות ולא רואים את קיצו. אך למעשה זו יותר המלצה מחובה, כי האנגלים רואים בהגבלות כאלו פגיעה חמורה בחירות האדם. כך, רבים עובדים מהבית (אם אפשר), ואסור להתקהל אך מותר עדיין פעם ביום לצאת להליכה או ריצה קלה. הרחובות התרוקנו מאנשים, אך מזג האוויר האביבי והחם לעונה גרם לרבים ללכת לטייל בפארקים הפורחים, ושוטרים החלו להאיץ ביושבים על הדשא ללכת הלאה, להמשיך לנוע כדי להמנע מקרבה יתרה לאחרים.

מצב הכלאיים, בין סגר לחופש, בין הוראה להמלצה, הפך את החיים בעיר למשונים במיוחד. הרחובות רגועים מהרגיל, אך לא נטושים לחלוטין. אנשים עדיין מסתובבים ללא מסכות או כפפות, אבל שומרים מרחק של שני מטרים לפחות. האביב והזמן הפנוי מעודדים רבים להקדיש זמנם לטיפוח הגן. גינון הוא תחביב נפוץ במיוחד באנגליה, והממשלה נאלצה להזהיר את התושבים להזהר ולא להפצע בעודם מגננים, כדי לא להעמיס עוד עבודה על חדרי המיון המלאים ממילא.

השבוע יצאנו למסע קצר לגלות את הטבע העירוני מסביב לבית. בשכונתנו מתחבאות גינות קטנות בין בניינים ומאחורי בתים פרטיים, וכל צעדה קצרה ברגל, גם חמש דקות מהבית, היא הזדמנות לגלות אותן. גינות פרא וגינות מטופחות, גנים צבעונים וגנים ירוקים, עצים ועציצים בגווני ירוק רבים. הסגר הכפוי מדגיש את יופי הטבע בפינות הרחוב, הטבע האקראי שגדל גם בלי יד אדם, בלי דישון ובלי השקייה, לצד פרחים ושיחים שנבחרו בקפידה על ידי תושבי הבית. הזמן, שממנו יש עכשיו בשפע, נותן לנו הזדמנות לגלות מחדש את השכונה, את גניה הירוקים ואת גנניה המסתוריים שמסתגרים עכשיו בבתיהם מפחד הוירוס.

הגנים הקדמיים של הבתים, הפונים לרחוב, מושקעים ומטופחים. אלה לא גני אחוזות בריטיות מחוץ לעיר, אך גם בשטח הקטן הזה של מטרים ספורים, התושבים יוצרים גן שהוא עולם ומלואו. כל גן קטן שונה וייחודי, למרות שהצמחים מקומיים, ומתאימים לאקלים ולסגנון השכונתי. הבריטים רוצים להראות למשוטטים ברחובות את גניהם הנאים, והאינדיבידואליסטים במידה. פה אין סגנון אחיד, כמו שער הגדר החיה המאפיין את כניסות הבתים המשותפים בתל אביב (כתבנו על הפיקוס פה). בגנים האלה מגבלת המקום היא דווקא הזדמנות לשחרר את הדימיון וליצור פיסת ירק אסתטית ונעימה. אך אף אחד לא יושב בגנים הקדמיים: האנגלים מבלים רק בגן האחורי של הבית, הנסתר מן הרחוב. הגן הקדמי הוא לנוי בלבד, לא להנאה או לשימוש. גם גני הרחוב אומרים משהו מעניין על אופי התושבים, אם רק נרצה להתבונן היטב.