ונציה, אוגוסט 2019.

נסענו לונציה לבקר בביאנלה לאמנות 2019 שמציינת 58 שנים. כותרתה השנהmay you live in intresting times, (בתרגום חופשי, שתזכו לחיות בזמנים מעניינים). הביאנלה היא מוסד יציב המתקיים כל שנתיים כבר למעלה ממאה שנים מאז הושקה רשמית ב-1895 במעמד מלך איטליה אומברטו והמלכה מרגריטה לבית סבויה. הרבה תהפוכות פוליטיות, מלחמות, חילופי שילטון באיטליה ובאירופה באו וחלפו, ואילו הביאנלה ממשיכה להתקיים ולהתפתח. התערוכה ממשיכה לסמן כל שנתיים מחדש קריאת כיוון בעולם האמנות, למרות שעם השנים הוקמו תערוכות דומות ומתחרות בערים אחרות בעולם.

גם העיר המארחת ונציה משתנה, כמו שסיפרנו כאן. תושביה עוזבים ובמקומם מגיעים נחילי תיירי אקספרס שיורדים מהקרוז, ורוצים לראות את העיר ביום אחד. הם באים לעשות סלפי בגשר ריאלטו או פוזה פוטוגנית בכיכר סן מרקו ולהמשיך הלאה בהפלגה. נוכחותם אינה מורגשת בביאנלה וספק אם היו רוצים להקדיש את הזמן המתבקש כדי לראות ולהכיל את שפע האמנות המוצגת בגנים, בארסנל ובמקומות שונים בעיר. הזמן המתבקש לדעתינו הוא לפחות שבוע לנוכח איטיות ומורכבות התנועה מאתר לאתר ולנוכח שפע ההיצע.

אנחנו חיים בתקופה ״מעניינת״, לפי הפתגם הידוע, שמעוררת הרבה תהיות לגבי יציבות הדמוקרטיות לנגד אופיים השנוי במחלוקת של מנהיגים כמו טראמפ, ג׳ונסון או נתניהו. נושאים חשובים כמו משבר האקלים, משבר ההגירה וברקזיט מאיימים על יציבות העולם כמו שהכרנו אותו בעשורים האחרונים.

הכותרת השנה מבקשת לאתגר את האמנים והצופים בשאלה, האם לאמנות יש מה לומר לנוכח כל זה? האם ניתן ליצור בפרק זמן קצר של שנתיים בין ביאנלה אחת לשנייה, מענה אמנותי רלוונטי לנוכח תהליכים מהירים בעידן טכנולוגי סחרחר? השאלות האלה עומדות פתוחות לנוכח היצירות שראינו, שמחפשות לתת משמעות אסתטית חדשה לתחושת המתח הגואה בעולם.

צילום: אילנה אפרתי 2019.