תל אביב, אוגוסט 2019.

הקשר בין אופנה ואקולוגיה מעסיק אותנו זמן רב: כתבנו על האחריות של המעצבים ושל הצרכנים לחשוב באופן ביקורתי על ההשפעה של האופנה על הסביבה, ולפעול בהתאם. נראה שהמודעות היום לאופנה בת קיימא גוברת, אך לצידה עולה גם השימוש הציני לעיתים במונח הזה, בידיהן של חברות גלובליות שדווקא תורמות רבות לזיהום הסביבה וניצול עובדים.

בדים באיכות גבוהה המיוצרים בתהליכים המכבדים את הסביבה, עולים באופן טבעי יותר מבדים המזהמים את הטבע

גל חדש של ביקורת מופנה אל חברות אופנה שמפיצות אוספי בגדים תחת הכותרת sustainable fashion  אך לא מגבות את המילים במעשים. ארגון הצרכנים הנורווגי תקף לאחרונה את חברת H&M בטענה שאין כל פירוט או הסבר לגבי מה בדיוק ׳בר קיימא׳ באוסף הבגדים שלהם.למשל, טישרט שמיוצר באלפי יחידות בתנאי ניצול של עובדים במדינות מתפתחות ושנוסע ממרחקים אבל עשוי מכותנה ביולוגית לא בהכרח הופך את חברת האופנה שיצרה אותו לחברה ברת קיימא. נראה שגם הצרכנים כבר הבינו שהמונח ׳בר קיימא׳ הפך לסלוגן שיווקי, שמאחוריו רק greenwashing, כלומר העמדת פנים של מודעות אקולוגית שנועדה להסתיר את האמת הלא נעימה.

ההקשבה לטבע מובילה לעיצוב בר קיימא

בגלל מיעוט המידע האמין, יש מי שמנסה לעשות סדר. חברות כמו eco age הגדירו עקרונות של אופנה בת קיימא, ועוזרות ליצרני אופנה ליישם אותם. המייסדת ליביה פירת׳ (איטלקיה בריטית ורעייתו של השחקן קולין פירת׳), מציגה את עקרונות האופנה בת קיימא כמו ייצור הוגן ללא ניצול עובדים, שימוש בחומרים שמתכלים ולא מזהמים את הסביבה, צמצום הקנייה ובחירה במחזור ובפריטים שניתן ללבוש לאורך זמן, קשר עם הקהילה, קידום השונות החברתית, שימור מסורות עתיקות ומקומיות, ושמירה על זכויות בעלי החיים. כמו תמיד, גם פה יש היבט כלכלי:eco ageהוא משרד ייעוץ שמספק שירות לחברות, אך ניסוח העקרונות המנחים באופן ברור נראה לנו כצעד ראשון חשוב לשינוי התעשייה.

עיצוב בהשראה מקומית המכבד את האור, האקלים והתרבות.

בד בהדפס פיגמנטים של צמחים טבעיים, אילנה אפרתי.

גם מעצבים נושאים באחריות ליצור אופנה בת קיימא, אך בארץ המודעות לכך נמוכה במיוחד והחברות הבינלאומיות מעוניינות לעמעם את משמעות המושג. לכן אנחנו משתפות אתכם בחמשת העקרונות המנחים שלנו בייצור אופנה בת קיימא, שמבטאים את האחריות של היצרן ומסייעים לצרכן לבחור היטב. אלה הרעיונות שעמדו בבסיס הקמת המותג אילנה אפרתי, ועדיין קיימים ומתחזקים היום. הם בעינינו הכיוון העתידי אליו פונים צרכנים בעלי מודעות בעולם.

1 שימוש בבדים טבעיים ומתכלים בלבד ממקורות אירופיים מוכרים תחת קוד יצור אתי ולא מזהם.

2 תפירה של סדרות בגדים קטנות ולא קולקציות גדולות, כדי לצמצם את עודף הסחורות בעולם.

3 יצור מקומי והוגן, בתנאי עבודה מכבדים.

4 פחות כמות יותר איכות: עידוד יצירת ׳מלתחה חכמה׳ בהכרות אישית עם הלקוחה, המבוססת על קנייה מצומצמת של פריטים בעלי ערך שאפשר ללבוש לאורך זמן.

5 מעורבות בקהילה וחינוך באמצעות תערוכות, הרצאות, וכתיבה בבלוג

׳מעגל׳, אילנה אפרתי 2018.

בניגוד לעולם האוכל, בו המודעות האקולוגית כבר קיימת לפחות שני עשורים, תחום האופנה רק מתחיל את המסע לכיוון הזה. בהעדר הגדרות מקובלות ואישורים ברורים, כדאי להעזר בחוש הביקורת ולחשוב מי יצר את החולצה שתלויה בחנות, מאיזה בד, ומה יקרה לה בעוד כמה שנים, בתום הלבישה. הכרות אישית, בניית קהילה, ודיוק במתן פתרונות לבוש איכותיים הן בדיוק הפעולות ההפוכות מהטרנד של האופנה המהירה והמסחרית, שמסתכמת בשורת הרווח בלבד, ולדעתנו זו הדרך אל אופנה בת קיימא.

הקשר בין תעשיית האופנה וזיהום הסביבה: כל קילו בגדים יוצר 23 קילו גז חממה, בכל שנה קונים 60% יותר בגדים, אבל חצי נזרקים לפח.