טוקיו, יוני 2019.

המסע השבועי שלנו לקח אותנו הרחק, לעיר אסתטית ורוחשת, שוקקת אדם:טוקיו. האם בירת יפן היא עוד מגלופוליס, עיר מטרופולין גלובלית ענקית, כמו לונדון, ניו יורק וסידני, שמלאות גורדי שחקים ומותגים בינלאומיים? או שאולי יש בה עדיין משהו יוצא דופן, אווירה מקומית ושונה מהמודרניות הקוסמופוליטית של ערי העולם המערבי? ושאלת השאלות, איך מתלבשים בטוקיו?

טוקיו ענקית, וכמו לונדון מאגדת בתוכה ערים קטנות שונות מאוד זו מזו, אבל לעומת לונדון היא יותר גבוהה, יותר מקושרת, יותר מהירה ואינטנסיבית. יצאנו לטייל ברחובות העיר כדי להתרשם מהסגנון המקומי, מהאווירה ומהסטייל האישי של התושבים המקומיים. ברכבת התחתית, ברחובות ובבתי הקפה, במסעדות הסושי ובברים, אנשים לבושים באופן מעניין, ייחודי ואישי. ראינו יותר בדים מעניינים מאשר בלונדון, עם נוכחות בולטת של בדי פשתן מקומטים בצבעים טבעיים. ראינו לבוש א-סימטרי, רחב, שמאתגר את הסגנון המינימלי העכשווי בבירות המערב. ראינו אביזרים מוקפדים, נעליים צבעוניות, כובע או תיק יוצאי דופן שהציעו אלטרנטיבה לאופנה המהירה המוכרת מהרחובות הראשיים של ערי העולם. שמשיות ממלאות את הרחובות, בידיהן של נשים המנסות להתחמק מקרני השמש האביבית. מדי פעם, ראינו גם נשים לבושות בקימונו מסורתי, פוסעות בצעדים מדודים בסנדלי עץ. אולי המתח הזה בין המודרניות הקיצונית ללבוש מסורתי, שנראה כמעט מפתיע בנוף האורבני, הפך את העיר לקסומה כל כך בעינינו.

צילום: אור רוזנבוים.