ליידן, מאי 2019.

השבוע יצאנו למסע של גילוי תרבותי. היום בעידן הגלובלי, נדמה שכל מקום קרוב. טיסות זולות מאפשרות לנסוע לבקר ברחב העולם, וגם מי שנשאר בבית יכול לבקר במוזיאונים מקומיים ולגלות אמנות ממקומות רחוקים. בעידן התעופה והאינטרנט, נדמה שאין עוד מקומות רחוקים או מנותקים, כל חלק בכדור הארץ מחובר ל׳כפר הגלובלי׳, והתרבויות השונות הפכו קרובות מתמיד תחת השפעת הקפיטליזם.

אך אולי זו לא תופעה חדשה?התשוקה למסעות אינה, כמובן, המצאה של המאה העשרים ואחת. ממצאים ארכיאולוגים מראים שאנשים נסעו וטיילו במקומות קרובים ורחוקים מאז שחר האנושות. אבל מה הם גילו במסעות שלהם? איך הם התרשמו מהתרבויות השונות שפגשו, ואיך המפגש הזה השפיע על הרעיונות והיצירה שלהם? המסע השבועי שלנו הוא בעצם מסע בעקבות מסעו של אספן קוסמופוליטי, זיבולד, שנולד בחבל בוואריה שבגרמניה בשנת 1796.

הוא התגייס לצבא ההולנדי במזרח הרחוק בתור רופא, וכך הגיע ליפן, לחקור את הפוליטיקה והחברה המקומית (או במילים אחרות, לרגל). הוא למד הולנדית, שפה שהייתה נפוצה גם באסיה באותה תקופה בזכות קשרי המסחר של יפן והולנד, וכך נפתחו לו דלתות אל האליטה המקומית שדווקא העריכה את יכולותיו בתחום הרפואה המערבית. בתור רופא, הוא קיבל מתנות יקרות ממטופליו, שהפכו לבסיס של אוסף שלו. הוא מצא באמנות, בטבע ובאורח החיים המקומי השראה ששינתה את חייו. הוא החליט להקדיש את ממונו וזמנו ליצירת אוסף של חפצים שמזקק את התרבות היפנית כפי שראה אותה, והביא את האוסף לאירופה. הוא בחר לגור דווקא בהולנד, בעיר התעלות הקטנה ליידן שליד אמסטרדם, עיר אוניברסיטאית קטנטנה ושוקקת חיי רוח ומסחר. אחרי כמה שנים, בשנת 1829, הוא נתפס וברשותו מפות של יפן, והועמד לדין באשמת ריגול. הוא גורש מהמדינה ולא הורשה יותר לחזור אליה.

האוסף של זיבולד עומד במרכז מוזיאון נאה שממוקם בביתו של האספן, שנפתח בשנת 1837, אחרי שחזר מיפן וקבע את מגורי הקבע שלו בהולנד. חדרים נרחבים וחשוכים מציגים למבקרים את יפן של המאה ה-18 דרך עיניו של הטייל הנלהב: חיות מפוחלצות, צדפות וצדפים, ציורי טבע, פרחים מיובשים, כלי קרמיקה וחפצי יומיום, בדים וטפטים, ניירות מצוירים והדפסים של בעלי מלאכה, קליגרפיה ורהיטים, ציורי נוף וכלי כתיבה, האוסף כלל כל דבר שנראה לאספן בעל משמעות, ונדרש כדי להכיר את תרבות יפן למערב. בנוסף, הוא הביא עימו צמחים שננטעו בגן הבוטני של האוניברסיטה של ליידן, מהעתיקות באירופה.

מה הערך של האוסף היפני של זיבולד בעולם התרבות הגלובלי היום? האם התשוקה שלו לתרבות המזרח הרחוק נגועה בהתלהבות ׳אוריינטליסטית׳ ואימפריאליסטית, המעמיסה חפצי נוי אסתטיים ללא הקשר או הבנה מעמיקה של התרבות ממנה הגיעו? איך התרשמו ההולנדיים מהאוסף היפני כשהגיע אליהם לראשונה? ביקור במוזיאון האלגנטי מעורר הרבה שאלות, אבל אין ספק שההשפעה של יפן על התרבות ההולנדית הייתה חזקה. להולנדים היו קשרי המסחר האקסלוסיביים שלהם עם יפן, שסגרה את נמליה בפני סוחרים אנגלים או צרפתים מחשש שישפיעו על התרבות והדת המקומית. כך האסתטיקה היפנית המינימליסטית הפכה למקור השראה משמעותי לבעלי המלאכה ההולנדיים, שמצאו עניין לא רק בסגנון היפני אלא גם בטכניקות המשוכללות שלהם. למשל, תעשיית הקרמיקה והפורצלן של הולנד הושפעה מהאסתיקה ומהטכניקה שיצרו את הצבעוניות הכחולה של כלי החרסינה היפנים. המסע של זיבולד הוא חוליה חשובה בקשר בין שתי ארצות, שתי תרבויות שונות אך דומות.

Sieboldhuis 1