לונדון, 2019.

השנה נחנכו בלונדון שתי תערוכות חדשות על המעצבת מרי קוואנט, צעירה שפתחה את החנות באזאר בצ׳לסי של שנות השישים והפכה לאגדה. סגנון הלבוש שהמציאה הפך למזוהה עם לונדון של אותה תקופה, ונחשב עד היום להישג הבינלאומי הראשון של מעצב אופנה בריטי. על התערוכה הראשונה במוזיאון האופנה והלבוש כבר כתבנו פה. התערוכה השניה נחנכה החודש במוזיאון ויקטוריה ואלברט שממצב את עצמו כמוזיאון העיצוב המוביל בעולם, והיא גדולה יותר, מפורטת יותר ואמביציוזית יותר מקודמתה. שוב עולה השאלה, האם בעידן הייצור ההמוני של היום, פרויקט שאפתני ויצירתי כמו של קוואנט – בגדים נוחים וחדשניים לנשים במחירים שפויים – יכול להתקיים ולהצליח?

קוואנט הייתה לא רק מעצבת צעירה ומוכשרת אלא גם אשת עסקים. הייתה לה היכולת להקים מותג מזוהה ומובחן, עם סמל הפרח הנאיבי והצבעוניות המונוכרומטית, מעילי הניילון ושמלות הסרפן הארוכות או המיני הקצרצרות. לא היה פה תחכום גדול מבחינת הגזרות או המוצרים, אלא שימוש חדש בבדים הבריטיים הקלאסיים, ושבירת מוסכמות לגבי מה נחשב לבוש מכובד. לכן המותג של קוואנט התאים במיוחד  לאישה הבריטית המודרנית, העצמאית והמשוחררת. הבגדים בעיצובה היו נוחים יותר, קצרים ומתריסים, ילדותיים ומינימליסטיים אבל באיכות גבוהה. קוואנט הקימה מערך יצור המבוסס על מפעלים מקומיים בינוניים שאיפשר לה למכור כמויות של בגדים במחירים יחסית נמוכים בכל העולם, בפעם הראשונה באנגליה. במקום הוט קוטור, היא הציעה פרט א-פורטה מעוצב.

במקביל, קו האיפור והאביזרים זכה להצלחה בינלאומית. דווקא יפן הפכה לשוק העיקרי של המוצרים של קוואנט. ולפני כעשור חברה יפנית קנתה את המותג וממשיכה ליצר את האביזרים לשוק המקומי. אך מדוע האופנה של קוואנט דעכה כבר בשנות השישים? נדמה שאורך החיים של הבגדים שלה היה מוגבל, והיא הפסיקה את הייצור לשוק הבינלאומי כבר בתחילת שנות השבעים, כשמערך הייצור שלה קרס: מפעלים בינוניים נסגרו בגלל משברים כלכליים עולמיים, ולא ניתן היה לשמור על האיכות הגבוהה של המוצרים ועל מחיר נוח. בנוסף, בעולם הייתה רוויה מהסגנון של קוואנט:מעצבים חדשים הופיעו בשנות השמונים, כמו ז׳אנפרנקו פרה, שהציעו לבוש דרמטי, מסוגנן, עמוס קישוטים ושונה מאוד מהסגנון שלה. גם לונדון כבר לא הייתה בירת התרבות של שנות השישים: מוקד העניין עבר לארצות הברית, ניו יורק ולוס אנג׳לס, וגם פאריז ביססה שוב את מעמדה המרכזי באופנה האירופית.

מה הסיבה לעניין המחודש בקוואנט? מלבד האתוס של האופנה הפופולרית שלה, והיכולת המאוד מודרנית שלה להקים מותג מזוהה ומצליח שחזק יותר מהמוצרים עצמם, קוואנט מוצגת בתערוכה כסמל פטריוטי: אישה בריטית אחת שהצליחה לשים את לונדון בראש היעדים המבוקשים של האופנה והתרבות העולמית. אולי היום, בעידן הברקזיט, כשאנגליה הולכת ומאבדת את מעמדה הכלכלי והפוליטי באירופה, ועסקים רבים עוזבים את לונדון לטובת היבשת, המוזיאון רוצה להזכיר את ימי הזוהר של העיר, בתקווה שעוד ישובו.

קוואנט עם בן זוגה, מקבלת מדלית אבירות מהמלכה.