מסע במילאנו (2)

מילאנו, אפריל 2019.

יריד האמנות של מילאנו הסתיים בסוף השבוע שעבר. מיד למחרת העיר התפנתה לארח את האירוע הכי חשוב של השנה ״סלונה דל מובילה״, הגולש ומתפשט הרבה מעבר למרכז הירידים roh בצפון העיר, בו תעשיית הרהיטים האיטלקית ושלל היצרנים גדולים וקטנים מציגים את חידושיהם כמדי שנה לקהל מקצועי של קניינים, ארכיטקטים, סוחרים, שוחרי עיצוב, וכו׳.

אנחנו התעניינו השנה ביוצרים ובתהליכי עיצוב המושפעים מהטבע, מיחזור, שימוש בחומרים מתכלים ועיצוב שיש בו אנושיות ושימוש רב פעמי. בדומה למחשבה שלנו על האופנה המודרנית הבזבזנית ועל הבגדים המיותרים שתאגידי האופנה מייצרים באופן לא אתי ולא אנושי, אנחנו חושבות שחייבים לשנות גם את תעשיית הרהיטים. חפצי נוי, כלים, ברזים, אמבטיות הם מוצרי צריכה שסובלים גם הם מטרנדים מהירים, חוסר מחשבה על התכלות, עודף עיצוב ואופנות מתחלפות. כל אלה משמשים לקידום המכירות שלהם ולאו דוקא לצורך אמיתי.

יש תחושה דקדנטית ואיזה אי נוחות למראה ברז מצופה זהב, או מטבח עם ציפוי ארונות משיש. כן, איכות הביצוע מושלמת והרעיון אסתטי ויש בו גם חידוש, אבל גן מתחדש עם פריחה מרהיבה של אביב עדיין גורם לנו הנאה פשוטה ואמיתית יותר.

מילאנו, למרות היותה עיר תעשייה ומסחר מעט אפורה המרוצפת בחנויות מותגים, היא גם עיר שופעת טבע. יש בה גנים ציבוריים ואף בנינים מודרניים שנבנים ועליהם גנים ירוקים תלויים לצד ארמונות היסטוריים עם גינות ירוקות, גנים בוטניים, מרחבי דשא בחצרות האוניברסיטאות ויותר מכל גנים פרטיים המסתתרים מאחורי קירות אבן אפרפרים ומאחורי שערים נעולים. לפעמים ניתן לגלות ולהציץ אל הגנים החבויים האלו כמו למשל בתקופת הסלון שלשמחתינו מתקיים בחודש אפריל האביבי. חברות עיצוב מזמינות לקוקטייל בגינה סמוייה הנחבאת בין בניינים. גינה מסוגננת של ארמון מהמאה החמש עשרה שהיה פעם בבעלות משפחת אצולה והיום הוא מרכז מחקר הופכת לגלריה לטקסטיל. גן אחר הפך לחדר תצוגה של רהיטי גן ואפשר להשתרע עליהם מתחת לויסטריה פורחת ולבהות בעננים.

אהבנו את העצים הותיקים בכיכרות של שכונות מגורים שקטות, שופעי הפריחה האביבית והריחנית, את הגן החדש מאחורי פלאצו ראלה בלב העיר וכמובן הפנינה של הגנים, האורטו בוטניקו של בררה שגם הוא הופך לפרויקט מעוצב בזמן הסלון.

אפילו את המיצב של שדרת עצי הזית הותיקים שהגיעו מאיזורים ימתיכוניים והוצבו כמו פסלים מול חנות הכל-בו בפיאצה דאומו אהבנו. הוא משך את העוברים ושבים הממהרים עם המזוודות המתגלגלות לשבת ולנוח מעט בצל העצים.

אנחנו חיפשנו את הירוק בסלון של מילאנו ואפילו מצאנו, למשל בויה טורטונה בביתן בלגי בו גילינו עיצובים צנועים כמו תמונות איזוב מהיער או ספסלי ישיבה מאולתרים מקרטון, ומייצב של מקלעות עדינות מענפים דקים. במתחם אלקובה גילינו חומרי טקסטיל מתכלים של חברה שווצרית שיצרה תיקים מחוטים שנשזרו מעלי בננה. וסיימנו את הסיור בגנים הבוטניים של בררה שם נבנה מייצב מחומרים מתכלים לחלוטין, שעשויים מפטריות ובתום הסלון יגרסו ויחזרו אל הטבע. המחשבה על המחזור של המוצגים היפים חשובה לדעתנו, כי היא מחזקת את הצידוק האתי שביצירה: אם ממלאים את העולם ברעיונות ומוצרים חדשים, חובה לחשוב גם על השפעתם האקולוגית ולהבטיח שיתכלו בתום השימוש ולא יזהמו את הסביבה הטבעית.

תמונות: אילנה אפרתי, כל הזכויות שמורות.

2 תגובות ל-“מסע במילאנו (2)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s