תל אביב, מרץ 2019.

יום הנשים הבינלאומי שצוין אתמול בעולם מעורר בנו כל שנה מחשבה אמביוולנטית: האם חצי מאוכלוסיית העולם עדיין זקוקה ליום מיוחד? למה במאה העשרים ואחת נשים עדיין לא זוכות לשיוויון מלא בכל תחומי החיים מהזדמנויות תעסוקה, תנאי שכר, מעמד פוליטי ועוד?

בדים מקיפים אותנו מיום היוולדנו. הם כל כך יומיומיים שאולי איננו נותנים את דעתנו למשמעות המגדרית הטמונה בהם. מצבע בגדי התינוקות שאך נולדו, שנקבע לפי הגדרה צבעונית המקובלת בין הורוד לתכלת. ועד לבדים מהם עשויים שמלת המלמלה הנשית והז׳קט המחויט הגברי.

בעולם עיצוב האופנה המודרנית, בגדי הג׳ינס העשויים מבדי כותנה עבה צבועה באינדיגו כחול (כתבנו עליהם כאן) המתיישנים ומקבלים את חותם הגוף,הם אולי הדוגמא הטובה ביותר לשיויון טקסטילי בין המינים.

ואולי גם כותנת החאקי שאיפיינה את השיווין החלוצי בתחילת ימי המדינה, עליה כתבנו כאן.

אך עדיין ניכרים בבדים דפוסי אי שיוויון מובהקים.הבדים המיועדים להלבשת נשים על פי רוב יהיו מורכבים ועמוסים באופיים:מודפסים בפרחים, רקומים, מבריקים,סרוגים, עשויים מחומרים רכים ״נשפכים״ כמו בדי שיפון שקופים או תחרות החושפות את הגוף או בדים המכילים סיבים גמישים הנמתחים על הגוף ומבליטים איברים.

אם אפשר לדבר בהכללה אז עולם בדי הנשים ברובו מקבע היום דימויי מפתה שבעבר (לפני, נניח, 400 שנים) היה מאפיין את עולם בגדי הגברים.

בגדי הגברים עברו מהפך והפכו בעידן התעשייתי לבגדי עבודה בעלי קוד ברור.גברים לובשים בגדיםמחויטים המורכבים ממכנסיים, מקטורן וחולצת אריג. לכן הבדים המיועדים לבגדי גברים הם שטוחים,יבשים וצבועים בסקאלת צבעים קלאסית ומאופקת המתאפיינת במבחר טונים שקטים.

לרוב, אלה בדים שארוגים באיכויות אריגה גבוהות בהם הדוגמא היא חלק אינטגרלי מהבד. בבדים גברים מושקעת איכות גבוהה, שלרוב מעניקה לבד את שמו (למשל בדי צמר לחליפות נקראים s100 s120, שמות שמתייחסים לצפיפות האריגה שלחוטי הצמר ואמורים להוכיח ללקוח את איכותם המיועדתלשימוש ארוך טווח).

בסטודיו שלנו אנו תופרות בגדי נשים ועושות שימוש רב גם בבדים המיועדים להלבשת גברים.אנו נהנות מאיכויות גבוהות, וגם מקדמות שיוויון טקסטילי בין המינים.