מילאנו, 2019.

השבוע התחיל שבוע האופנה במילאנו, והעיר הופכת לקרנבל של מעצבים וידוענים. אנחנו שבנו מיום עבודה במפעלי הבדים שעוד נותרו במילאנו, סיימנו לבחור את חומרי הגלם לעונה הקרובה וחשבנו על עוד בחירה חשובה: איפה לסיים את הערב – בקפה אופנתי או באפריטיבו מסורתי?

בשנים האחרונות העיר מתמלאת בשילובי פעולה מעניינים, כמו למשל בית האופנה פראדה שחבר אל בית הקפה הקלאסי Marchesi, ויצר חלל חדש ב׳גאלריה ויטוריו עמנואלה׳, מעין מרכז קניות עתיק ומקורה במרכז העיר, המחבר בין הדואמו לתיאטרון לה סקאלה. בית הקפה החדש מציע חוויה שונה מעט מהרגיל: לא רק עיצוב מוקפד ומעודכן אלא גם גלריה לאמנות, שמנסה להיות קצת יוצאת דופן בנוף האמנות והעיצוב של מילאנו. שתי הקומות של בית הקפה שונות לא רק במובן התוכן אלא גם באסטתיקה, מהמתוק, בבית הקפה המפתה בשלמות הדקדנטית שלו על השיחזור המושלם של עולם מעדניות העבר של מילאנו  ועד האופל המריר שבקומה העליונה, בה יש גלריה שמציגה חיים רחוקים, לעיתים קשים ומורכבים הרבה יותר מכוס אספרסו שחור. הגלריה, שנקראת אוסרבטוריו, או המצפה, היא חלק מ׳פונדציונה פראדה׳, הקרן לאמנות שאחראית גם על המוזיאון של פראדה במילאנו.

הפעם הוצגה בגלריה תערוכה בשם The Black Image Corporation, שאצר האמן Theaster Gates, ומתארת אוסף צילומים של אמנים שחורים אמריקאים, הקשורים לבית ההוצאה לאור שהקים שני מגזינים של תרבות פופולרית שחורה, Ebony, Jet התערוכה חושפת טפח בתרבות העשירה של שנות החמישים והשישים בארצות הברית, שסובבת בעיקר סביב אמנות, מוזיקה ומחול. הצילומים חלקם מציגים גם את שיטת העבודה של הצלמים, בעידן הטרום דיגיטלי שנראה לנו כאילו נעלם ואיננו עוד.

גם אם הצילומים משחזרים תרבות פופ, ואינם פוליטיים במפגין, אנחנו ראינו בהם ערך חברתי חשוב. באיטליה של היום, כאשר פוליטיקאים ואנשי תרבות מבטאים עמדות גזעניות באופן קבוע, החיבור לתרבות השחורה האמריקאית הוא עמדה פוליטית ברורה, המזכירה את היופי, הכוח וגם הקשיים שאיפיינו את התרבות האפרו-אמריקאית במאה העשרים, ואת המאבק לשיוויון וכבוד.