מסע אל האבסטרקט השוודי בניו יורק

ניו יורק, ינואר 2019

המסע הניו יורקי שלנו ממשיך והפעם מצאנו הזדמנות לחמוק מן הקור אל מוזיאון גאגנהיים, סביבו משתרך ברוב שעות היום תור של אנשים הממתינים להכנס אל התערוכה הגדולה המוצגת בו. הפעם המוזיאון מציג את יצירותיה של האמנית הילמה אף קלינט, ששמה בוודאי לא היה ידוע עד כה לרוב המבקרים הנלהבים. שלא כמו ׳שוברי קופות׳ אמנותיים מסורתיים, כמו האימפרסיוניסטים, פיקאסו, הקוביסטים או גוסטב קלימט, הממלאים את מוזיאוני העולם, אוף קלינט כמו נשלפה מתהום הנשייה, ומוצגת פה בתערוכה משמעותית ראשונה מזה שנים. מדוע ההתלהבות הגדולה? נראה שיש פה שילוב של כמה גורמים, כמו עניין גובר בנשים אמניות, שנראה שנדחקו הצידה שלא בצדק, וגם חיפוש אחר מקורות הציור האבסטרקטי, לצד מבט חדש על הספיריטואליזם באמנות. כל אלה התחברו יחדיו לתערוכה מוצלחת במיוחד שזכתה לביקורות משבחות וגם להתלהבות מצד הקהל.

המבנה של הגאגנהיים מתאים במיוחד להציג את מכלול יצירתה של אף קלינט, כמסלול חיים מורכב שמתחיל בציורים קלאסיים של נופים כפריים ומגיע לציורים צבעוניים מאוד ואבסטרקטיים לחלוטין שמציגים חזיונות של האמנית במסגרת סיאנסים להעלאת המתים שנהגה לערוך עם ידידותיה.

הילמה אף קלינט נולדה בשוודיה בשנת 1862. היא התעניינה בציור, מתמטיקה ובוטניקה, והחלה בקריירה מקצועית כאמנית בגיל עשרים. ההצלחה הייתה מטאורית: במהרה היא זכתה להכרה בזכות ציורי הפורטרט והנוף והצליחה להתפרנס מאמנות.

אך בתחילת המאה העשרים, אחרי מות אחותה, הילמה החלה להתעניין בספיריטואליזם ואף הצטרפה לקבוצה תיאוסופית. היצירות שלה החלו לבטא את החיפוש אחר משמעות שהניע אותה להתקרב לספיריטואליזם ולהעלות את רוחות המתים בסאנסים. היא הקימה קבוצה של חמש נשים אמניות שיחדיו חיפשו השראה בתופעות פאראנורמליות. הכוחות העל טבעיים שהן חיפשו ׳הנחו׳ אותן לצייר בסגנון חדש, מהפכני ומופשט שלא נראה קודם. הציורים המוקדמים של אף קלינט שאבו השראה מעולם הטבע, שהיא חקרה שנים: קוים מעגליים מצוירים ביד חופשית וצבעים פסטליים ואלמנטים פרחוניים. בהמשך, היא פנתה לכיוון מופשט גיאומטרי יותר, שמזקק את האלמנטים המיסטיים שהתחזקו בה באותן שנים. התוצאה הייתה ציורים סימבוליסטים ומופשטים שהקדימו בשנים רבות את האבסטרקט הטהור של קנדינסקי, מונדריאן או מלביץ׳.

האמנות של אף קלינט נשכחה עם השנים, בגלל שהיא חששה להראות את היצירות המופשטות שלה, שנשאו בעיניה ערך ספיריטואלי גבוה, אך לא הובנו על ידי בני זמנה. היא דרשה מהיורש שלה, אחיינה, שישמור את היצירות בסוד למשך עשרים שנה, וכך רק בשנות השישים העולם נחשף אליהן. גם אז, המוזיאון לאמנות מודרנית בשטוקהולם לא רצה בהן, ורק בשנה שעברה התרצה והסכים להעניק חדש במוזיאון להצגת היצירות שלה.

ההצלחה הענקית של התערוכה בניו יורק מוכיחה את הכוח העל זמני של היצירה של אף קלינט, שלא נופלת משמות מפורסמים יותר, כמו קנדינסקי ומונדריאן, ששוחרי האמנות נוטים להעריץ. האם התהילה נגזלה מאף קלינט בגלל היותה אישה? כמו תמיד, גם גורמים נוספים כמו אישיותה הנחבאת והאמונה הדתית שלה תרמו להדרתה מעולם האמנות, אך נדמה שעתה הצדק נעשה, וגם הילמה זוכה שיעמדו בתור, באפס מעלות בניו יורק, כדי לחזות באמנות המופשטת שלה.

צילומים בתערוכה: אור רוזנבוים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s