מסע אל המזרח הרחוק עם איב סן לורן

פאריז, דצמבר 2018.

רחובות העיר לבנים מכפור, ועמוסים צרפתים הממהרים לחנויות החמימות לקנות מתנות לחג. תנועת התיירים לא מושפעת מהזהרות המסע, שהוציאו שגרירויות העולם בעקבות ההפגנות שמסעירות את העיר מדי שבת. גם היום צפויה הפגנה, ואתמול כשהגענו למוזיאון איב סאן לורן בגדה הימנית, ראינו הודעה שמחר המוזיאון יהיה סגור מחשש להפרות סדר באזור. הניגוד בין המפגינים ההחלטיים, בני ערי הספר הרחוקות, הפועלים והסוחרים, לבין האלגנטיות העשירה של המוזיאון לא יכול להיות יותר מובהק. קשה לדמיין כל קשר בין שני העולמות, האופנה והמפגינים, שמגלמים, יחד עם זאת, היבטים משמעותיים בזהות הצרפתית המסורתית.

התערוכה שמוצגת עתה במוזיאון – "אסיה כפי שנחלמה על ידי סן לורן" – חוקרת את מקורות ההשראה האסייתיים של סן לורן. היא נפתחת בציטוט של המעצב, שטוען שמילדות הוא היה יוצא למסעות בארצות רחוקות דרך ספרי תמונות, ציורים וחלומות, כך שלא היה לו כל צורך לבקר שם באמת. את הודו, יפן וסין הוא כבר ראה בעיני רוחו, והם היו מקור השראה משמעותי ליצירה שלו.

התערוכה כוללת שלושה אולמות קטנים, כל אחד מוקדש לאחת משלוש הארצות שבעיני המעצב יצרו את האסטתיקה של אסיה. בכל אולם בגדים היסטוריים מסורתיים מוצגים לצד בגדים של סן לורן, בעיקר משנות ה 1970.

חלק מהמוצגים נראים ממש כמו קריקטורה: מעילים רקומים מבריקים, עם כובעים משולשים וצמה מייצגים את סין. קימונו מינימליסטי או מוטיב של עיגול אדום על רקע שחור מיצג את יפן, ואילו רקמות חרוזים עשירות ושמלת מעטפת בסגנון סארי מייצגות את הודו, לצד מגוון תכשיטים ואביזרים תואמים.

ה

וא עיצב את הבגדים האלה באותן שנים בהן פאריז בערה מהפגנות הסטודנטים, ובמדינות רבות בעולם, הצעירים דרשו שינוי רדיקלי, אך כל זה לא ניכר בבגדיו.

היום, כאשר סטודנטים הודים בארצות הברית מתקוממים נגד הניכוס התרבותי של היוגה על ידי האמריקאים, והפיכתה משיטה רוחנית לשיעור התעמלות, העולם האסייתי של סן לורן עלול להראות פשטני. איך צריך להתיחס לתרבויות זרות בעיצוב? האם על המעצב לחקור ולהכיר לעומק את התרבות המשמשת לו השראה, או שדי בחלום, בדפדוף בספר תמונות כדי להבין את מהות התרבות של ארץ רחוקה ו'אקזוטית'? אולי היום, כאשר מסעות לארצות רחוקות הפכו זמינים וזולים יותר, וכאשר אנשים מכל העולם הפכו קרובים בזכות האינטרנט, אין יותר לגיטימציה לקריקטורה שטחית של תרבויות אחרות. מעצבים כמו דולצ'ה וגבאנה חוו את השינוי הזה על גבם, כשהפיצו קמפיין שיווקי חדש בסין, בו אישה סינית צעירה בלבוש מסורתי מנסה לאכול פיצה וקנלוני בעזרת צ'ופסטיקס. גם אם הסערה התקשורתית שנוצרה הייתה מכוונת למטרות יחסי ציבור – כפי שטוענים מבקרי אופנה ציניים – עדיין עצם ההתנגדות למפגן האוריינטליזם הסטראוטיפי הוכיח שהעולם מצפה לרב תרבותיות וכבוד הדדי. גם אם זו סן לורן לא התכוון ליצור אופנה פוגענית ושטחית, ההשראה האסייתית שלו אינה באמת ביטוי לאסתטיקה של אסיה, אלא לסטראוטיפ של 'אסיה' בחלום מדומיין בסטודיו של המעצב.

התערוכה מוצגת עד 27 לינואר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s