״גד הזהב״: מייצב של אילנה אפרתי בסטודיו של דורית פלדמן, אוהבים אמנות תל אביב, אוקטובר, 2018.

העבודה ממשיכה את המחשבה על מעגלי הפירוק והרקבון בטבע, שאילנה חקרה בעבודה ׳מעגל׳ עליה כתבנו כאן.

גד הזהב, שיכול אותיות של דג הזהב, וגם כשמו של אל המזל, ׳גד׳. במבט ביקורתי על רדיפה חומרית אחרי עוד ועוד בגדים חדשים, רכוש, אדמה, כסף, בעידן השפע ועודף הצרכנות המודרני. תעשיית האופנה המזהמת, בעלת טביעת רגל פחמנית כבדה, היא אחראית להרס הטבע בארצות מתפתחות ואף בעולם המערבי. שימוש בחומרי גלם שאינם מתכלים וכימיקלים שמוזרמים לנהרות זיהום מי תהום הם רק חלק מהתוצאות ההרסניות של ייצור הבגדים התעשייתי, שמקדש את הרדיפה האובססיבית לרכוש את הטרנד האחרון. הטרנד, שאמור לגרום לחווית האושר במעגל חומרני אינסופי המתעלם ממעגל הטבע.

המיצב מורכב משלושה חלקים: טריפטיכון צילומים של בגד הזהב, הבאטלדרס, וצילום הבאטלדרס.

טריפטיכון המורכב משלושה צילומים של בגד פשתן מוזהב מקומט, על רקע בד כותנה מוכתם בתהליכי פירוק. חולצת פשתן בטקסטורה מוזהבת היא פריט אופנה נחשק. בצילום, רואים שנותרו סימני קימוט שהותיר הגוף אחרי הלבישה כחותם הגוף האנושי. למרות הדימוי השלילי של הקמט בחברה המערבית המודרנית – שמנסה להמנע ולתקן קמטים בגוף ובבד – פה הקמט מכוון ורצוי.

יריעת הבד שברקע החלה כצרור כותנה לבנה שהכיל גזם של ורדים.

החלק השלישי של המיצב הוא הבאטלדרס, או באנגלית ״בגד קרב״, עשוי כותנה חאקי אשר הונח על האדמה ונקבר מתחת לפסולת הגן ואשפת צמחי גן הירק, חשוף לגשם ,שלג, קור וחום במשך שנה.עם הזמן חלקי הבגד התפוררו והחל תהליך שבתומו גם הבד הופך לחלק מהאדמה ומדשן אותה בהיותו עשוי מסיבי כותנה שהם צמחים.

הפירוק וכתמי הרקב הותירו דוגמת הסוואה המהדהדת מדי צבא. הדוגמא מתחברת גם לגזרת הבאטלדרס, פריט מאוסף א.א 100% כותנה, המעוצב בהשראת מדים ובגדי עבודה. את הבגד המפורר אילנה איחתה מחדש והטליאה בתפירה ידנית, פעולה נשכחת השייכת לתקופות שקדמו לתרבות הצרכנות המודרנית בה הבגדים משמשים לעונה קצרה ונזרקים בתום תקופה קצרה.

המיצב כולל גם צילום מעובד ומוכפל של בטלדרס כותנה חאקי הרקוב והמוכתם בטבע, שמעורר אסוציאציות של חיילים במדי הסוואה בקרב על האדמה. אך בחירת הרקע הפסטורלי של הצילום, בכרם עצי הזית – סמל השלום – מהווה דיסוננס שמעורר אופטימיות.