אתונה, 2018.
קדחת האירוויזיון הביאה אלינו את סיפורה של מעצבת אופנה יהודיה מיוון, שהתפרסמה אחרי שעיצבה את התלבושות של הלהקות שייצגו את יוון באירוויזיון בשנות השבעים.
סילביה מסינה נולדה בשנת 1936 בעיר היוונית יואנינה (היא קרובת משפחתו של הרברט נחמיאס סוחר הבדים שאת סיפורו הבאנו כאן). לאביה אליאס היה בית דפוס גדול בעיר, והמשפחה גרה בבית מידות מרווח בשכונה מחוץ לחומות העיר העתיקה, ליד בית הספר הצרפתי אליאנס. המשפחה הגיעה לאתונה בשנות הארבעים, אחרי שהגרמנים כבשו את יוון. סילביה, אחותה אלי ואימן התחבאו בבית משפחה נוצרית. לאב היה פחות מזל: אליאס נעצר ונשלח למחנה ההשמדה אושוויץ שם נרצח. אחרי המלחמה, המשפחה התקשתה להתאושש ממות האב.
לפי הסיפור המשפחתי, באחד הימים, האם לקחה את בנותיה לראש צוק ותיכננה להתאבד בקפיצה. אך ברגע האחרון קרוב משפחה מצא אותן במקרה, נתן לאם שתי סטירות ושלח אותן בחזרה הביתה. כך התחילה סילביה את חייה כנערה לאחר המלחמה, יתומה ענייה, שחלמה להיות אדריכלית. היא סיימה את התיכון בהצלחה, אך אימה לא יכלה לממן את לימודי האדריכלות וסילביה התחילה לעבוד כמעצבת חלונות ראווה לחנויות של קרובי משפחה, ובהמשך לבתי הכלבו הגדולים של אתונה.
רוב חנויות הבדים בעיר היו בבעלות יהודית, וסילביה הצליחה בקלות לקנות חומרי גלם מהחנויות של נחמיאס (על הרברט נחמיאס כתבנו כאן), אסר, קמחי, שהיו ממוקמות כולן במרכז העיר. עם השנים, מבחר הבדים המקומיים והמיובאים גדל, וכך גם הדימיון של סילביה. בשנות החמישים סילביה התחתנה עם ויקטור, בחור טורקי יהודי אותו הכירה במועדון היהודי בעיר. הכישרון שלה זכה להכרה כמעצבת חלונות ראווה, ובמקביל היא החלה ליצור לעצמה בגדים. באותם ימים אופנה איטלקית לא הייתה נפוצה באתונה, וסילביה עיצבה בגדים מקוריים, או לפי מודלים איטלקיים שמצאה במגזינים. היא מכרה בגדים לבורגנות של אתונה, וגם לאיבט נחמיאס, אשת עסקים מצליחה ובעלת חנות אופנה בעיר.
בתחילת שנות השישים באה הפריצה הגדולה שלה: היא פתחה חנות אופנה משלה במרכז אתונה, בשם ׳אטלייה סילביה׳. ההתחלה לא הייתה קלה, אך בהקדם היא קיבלה הזמנות גם ממשרד התיירות היווני ללבוש בהשראה היסטורית יוונית. היצירות האלו זהו להצלחה והיא החלה ליצור מדים לתלמידי בית ספר, וגם לבוש לתוכניות טלויזיה וללהקה היוונית ששרה באירוויזיון 1977 את השיר מתמה סולפז׳, וגם לאלו ששרו את הלהיט סוקרטס סופרסטר בשנת 1979.
הסגנון התיאטרלי של בגדיה הפך אותה לשם דבר בסצנת האופנה המקומית.
סילביה מתה בשנת 2002.