“מסעות“ בסלון, מילנו 18

מילנו אפריל 18

השבוע אנחנו מבקרות במילנו ויחד עם עוד המוני מבקרים המציפים את העיר אנו מופתעות ועדיין לא מורגלות לחום הקייצי ולטמפרטורות הגבוהות ששוררות כאן ובכל איטליה. המעבר החד בין טמפרטורת נמוכות מהממוצע לעונה לטמפרטורות גבוהות במיוחד מוביל אותנו למחשבה על הטבע ועל משמעות העונות. איך אנחנו בני האדם אחראים לשינוי הזה? האם גם העונות הן נחלת העבר? עם המחשבות האלו יצאנו לשוטט בעיר ולראות איך מעצבים ויוצרים מתייחסים לטבע.

כאשר חלפנו ליד הדואומו בדרכינו ל palazzo reale לבקר בתערוכה המציגה שלושים שנות אופנה איטלקית (על זה נכתוב כאן בשבוע הבא) עצרנו לבקר במייצב מעניין בשם la natura del abitare שיצר משרד הארכיטקטים המילנזי Carlo Ratti בתוך מבנה מזוגג נשתל גן ובו עצים וצמחים, המבקר בגן חולף בין טמפרטורות קיצוניות של ארבע עונות, חורף מושלג, אביב לח, קיץ חם וסתיו נעים וכל זה בדקות ספורות.

תופעת העיר המודרנית שאנו חיים בה היום, שכבשה את הטבע והשתלטה על אדמות ושדות מאז המהפכה התעשייתית של המאה התשע עשרה היא כאן להשאר. העיר מתעצמת גם במאה העשרים ואחת ונראה שאוכלוסיית כל העולם עוזבת את הכפרים והעיירות ומתרכזת בערים שם מתרכזת העבודה, התרבות והאנרגיה החברתית אך גם זיהום האויר, הפקקים והצפיפות האנושית (תופעה מוכרת גם מתל אביב). יש לכך מחיר כבד המשפיע על הטבע והאיזון האקולוגי. הרעיון של המייצב הוא המחשבה האוטופית  להביא את הטבע אל העיר.

הטמפרטורות בביתן נשלטות על ידי מערכת הניזונה מתאי פוטו וולטאי המכסים את הגג של הגן ואשר הופכים את אנרגיית השמש ללא זיהום אויר לאנרגיית חום וקור המפריחה את הפרחים או גורמת לעלי העצים לנשור.

סלון הרהיטים המילנזי חוגג חמישים ושבע שנים. אך הארוע כבר מזמן אינו יריד תעשייתי שמציג רהיטים אלא מפגן ססגוני, ממש קרקס המתפרס על כל העיר וכולם לוקחים בו חלק: מחנויות קטנות, בוטיקים של מעצבים, מוזיאונים, גנים, ספריות ועד ארמונות מגורים לשעבר או וילות היסטוריות. חגיגה גדולה של עיצוב, יצירתיות, יחסי ציבור, המסקרנת ושואבת לכאן גם מדינות נוספות שרואות בעיצוב מקדם תרבותי כמו יפן שמקיימת כאן כל שנה שבוע עיצוב יפני ושבוע העיצוב ההולנדי הותיק הנתמך על ידי בית המלוכה של הולנד. (שבדיה משיקה גם תוכנית עידוד עיצוב מקומי, אולי זה יקרה גם בישראל פעם…). ברחבי העיר ביתנים של קוראה, ברזיל, אפריקה ודרום אמריקה.

כל העושר התוסס הזה משנה את אופי העיר בעלת המסורת של מרכז תעשייה צפוני שמרני עם קו רקיע נמוך המשתנה והופכת למרכז תירותי של עיצוב ואמנות עם ארכיטקטורה של רובעי מגורים ומגדלים חדשים עליהם חתומים ארכיטקטים מקומיים ובינלאומיים וחללי אמנות חדשים השוכנים במבני תעשייה שננטשו כמו פאונדיישן פראדה, מוזיאון ארמני סילו ועוד.

ברובע טורטונה, עוד איזור תעשיה שהפך לאיזור עיצוב, ראינו התייחסות נוספת ומעוררת מחשבה למשמעות חווית הטבע. הפעם על ידי מעצבי חברת סוני היפנית אשר יצרו קבוצת מייצבים בשם hidden senses  המייצרים חוויות טבע מלאכותיות. קצת עצוב היה לנו לבוא מהגינה שלנו הפורחת ומהקסם של המטמורפוזה של הטבע המתרחשת עכשיו, הפרחים שמוצאים ניצנים פתאום ….

כאן במייצב של סוני בתוך חדרים מוחשכים השתמשו המעצבים באופן מקורי בטכנולוגיה של חיישנים המפעילים תאורה וצלילים המדמים רגעים טבעיים כמו צל של פרח הנפתח בהושטת יד. או חלון מדומה המוקרן על קיר ובו נשקפת תמונת נוף ירוק של גן והתאורה שלו מתחלפת ומדמה את אור היום המתחלף. ממש ״כמו בטבע״! אולי זה פתרון לחדרים חסרי החלונות שתכננו ארכיטקטים בדירות של גינדי בתל אביב, חשבנו לעצמינו..

צילום: אילנה אפרתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s