איטליה, פברואר 2018.

 

ארמון של משפחה אצילה אשר נבנה ב-1700 שימש למגורים ואירוח במהלך מאות שנים עד שנקנה על ידי העירייה המקומית בתחילת המאה הקודמת והפך למוזיאון.

הריהוט המקורי וחפצי האמנות המשפחתיים נמכרו במכירה פומבית עם מותו של אחרון הצאצאים. אבל התקרות המצוירות, אריגי הז׳קרד המחפים חלק מהקירות והאולמות רחבי הידיים מחופים ברצפות עץ אלון עתיקות נותרו כפי שהיו בימים קדומים בהם מלכים ואפיפיורים נהגו לפקוד את הארמון.

פרנסי המוזאון הנוכחים מארגנים מדי פעם מפגשים אינטימיים באולמות הארמון לאחר שעות הסגירה. כך מתאפשרת חוויה מיוחדת יותר מביקור יומי רגיל, חוויה המאפשרת התעמקות בנושא ייחודי. למשל, אחד המפגשים מתמקד בנושא טרנד התחרה ההיסטורי כמו שהוא מופיע בציורים במאה ה-18 אותם ניתן לראות תלויים על הקירות בגלריות של הארמון. בנוסף, מוצגות לנוכחים גם תחרות אוריגינליות בנות מאתיים שנים השמורות בניירות משי מרשרשים אשר הובאו במיוחד להשלמת החוויה מארכיון המוזיאון.

השבוע יצאנו למפגש בעקבות יצירות שצוירו בתקופות שהארמון היה עדיין ביתם של אצילים פרובנציאליים חשובים אשר נהנו מציירי חצר שבאו להנציח את דיוקנאותייהם.

המשתתפים במפגש בליל חורף קר הופכים לשעה קלה לחלק מהאוירה. אולי הם אפילו התכוננו לכך בעודם בוחרים את הבגדים שאיתם הגיעו לסיור הלילי.

עקבנו במצלמתינו אחרי המפגש בין הצופות המבקרות ולבושן הצבעוני, רב הטקסטורות לבין הטקסטורות והבגדים המצוירים הניבטים מהציורים העתיקים התלויים על הקירות.