סקוטלנד, דצמבר 2017

לאחרונה קיבלנו מידיד הזמנה למסע ציד. האמת, שמעולם לא הזדמנו לאירוע כזה. מדובר במשפחה של בורגנים בריטים שהתעשרו והחליטו לקנות טירה על שפת אגם בסקוטלנד, שבעליה ירדו מנכסיהם. למתבונן מהצד קשה להאמין שאירועים כאלה עדיין מתרחשים במציאות. למי שמורגל לקנות מצרכים בסופרמרקט, מסע ציד מזכיר את האלימות שהייתה פעם חלק אינטגרלי מהקיום האנושי. פה, האלימות היא ספורט. פעם בשנה, אנשי הטירה עוזבים את המשרד העירוני שלהם, חוזרים לסקוטלנד ויוצאים אל שדות הגולף של האחוזה, שם משחררים עוזריהם אלפי פסיונים אל האוויר, כדי שיהיה לציידים מה לתפוס.

כדי להכנס לאווירה, המוזמנים כבר צריכים להתכונן. איך מתכוננים? דרך הקוד הלבוש שמעביר את האיש העירוני אל עולם הכפר. אי אפשר ללבוש אותם בגדים לכל מקום וארוע: אדם שלובש רק ג׳ינס וטי שירט לכל מקום מפספס את החוויה הטוטאלית של מקום וזמן. מי שסתם ׳זורק על עצמו משהו׳ מפסיד את הגיוון והעוצמה שבקודי הלבוש השונים, שנהוג במקומותינו לזלזל בהם.

המשתתפים במסע הציד קיבלו מראש את קוד הלבוש: מגפי גומי, מכנסיים בגווני הטבע (ירוק או חום בלבד – איסור חמור על ג׳ינס!), חולצת משבצות מסורתית בסגנון tattersall , עניבה סרוגה מצמר, סוודר בגוון תואם, ומעיל חום או ירוק. הציידים האמיצים (מצוידים ברובים וגם במלווים שעוזרים לאסוף את החיות הניצודות), יוצאים עם שחר מהארמון המפואר, לא לפני שלגמו מעט תה עם וויסקי לחמם את האווירה. הסקוטים שביניהם גורבים גרבי ברך גבוהות מצמר מקומי משובח ולהן פונפונים מהודרים בצבעי הקלאן של הצייד. לפה מעילי היוניקלו האחידים לא הגיעו: רק צמר באריגת טוויד משובחת או כותנה מצופה בשעווה מתקבלים בין הציידים הסקוטים.

יש מי שמתהדר גם בחגורת תחמושת מעור, המשמשת אביזר אופנתי מקובל. אחרים מסתפקים בתיק צד נאה לאפסן את הקליעים. כובעי צמר רכים, צעיפים באריגת אדרת דג וכפפות זמש בהירות משלימות את המראה המוקפד. בשעת בוקר מאוחרת, שולפים הציידים את תרמוס המרק המהביל, פיסות לחם שחור בחמאה וכמובן ״פלאסק״ הוויסקי המתבקש. כל רגע ביום הוא חלק מהטקס, וגם הפסקת האוכל מתוכננת היטב.

מטבע הדברים, בשעות הערב, עת הציידים מתכנסים בסלון המרווח ללגום קוקטייל לפני הסעודה, נדרשת חליפה בסגנון כפרי או ז׳קט אלגנטי. חדרי ההסבה מעוצבים בסגנון קלאסי כפרי, בגווני בורגונדי חמים וירוק מעודן. צוות של טבחים ומלצרים מהכפר הקרוב שוקד כבר על הכנת ארוחת הערב שמוגשת בסגנון רשמי על שולחן עץ מהגוני עצום מימדים. שכנים, חברים, וקרובי משפחה מגיעים בערב להנות מהארוע.

אם חשבתם שדברים כאלה קורים רק באחוזת דאונטון, טעות בידיכם. מנהלת משק הבית, המשרתים, הטבחים והעוזרים עומדים לרשות האורחים. כסף חדש קונה גינונים ישנים. כל אחד רוצה לטעום מחיי האריסטוקרטיה, גם במאה ה-21 המודרנית והטכנולוגית. בסוף ארוחת הערב, הציידים האמיצים פורשים לחדר הוויסקי ללגום משהו מול האח החמימה: עוד יום עמוס הגיע לסיומו.