מסעות בפריס (3)

פריס, יולי 2017.

בשבוע שעבר ביקרנו בתערוכה של מעצב האופנה כריסטיאן דיור שהיה אגדה עוד בחייו, בעיקר לאור העובדה שלא למד אופנה ושהקריירה שלו כמעצב אופנה עצמאי נמשכה עשור אחד בלבד. בנוסף, הוא הקים את בית האופנה הנושא את שמו בגיל מאוחר יחסית, ארבעים ואחד, אך השפעתו הרבה על האופנה המודרנית ועל עולם העיצוב נמשכה הרבה אחרי מותו. דיור נודע באהבה לאמנות, שהייתה לאלמנט משמעותי ובעל השפעה על עבודתו. כמעצב הוא נהג לבקר באופן קבוע במוזיאונים וגלריות לאמנות ואף היה בעל גלריה משלו קודם לפתיחת בית האופנה.

השבוע אנו ממשיכות לטוות את הקשרים בין אופנה לאמנות, לפחות כמו שהיו בתחילת המאה הקודמת.

גשר אלכסנדר הגדול מחבר בצעדה קצרה את מוזיאון רודן וגניו הרגועים (עליהם כתבנו כאן) ומוזיאון גראן פלה אשר בו מסתיימת בסופ״ש הזה 31/7  תערוכה רטרוספקטבית רחבת היקף של עבודתו של אוגוסט רודן והשפעתו על האמנות המודרנית ועל פסלים ידועים דורות אחרי מותו.

רודן היה בדרכו אוטודידקט. אולי ניתן לומר שלמזלו הוא לא התקבל ללמודי אמנות בבוזאר למרות שניגש לבחינות שלוש פעמים. בהעדר אפשרות להתקדם במסלול בטוח של אמן בתקופתו  הוא סלל לעצמו את הדרך. הוא התעלם מאופנות וטרנדים שרווחו בעולם האמנות בפריס של סוף המאה התשע עשרה והתרכז בעבודה קשה ואישית. תוך כדי מחקר של תנועה של גוף האדם ובסקרנות אין סופית הוא גילה את התנועה בריקוד אך דחה את סגנון הריקוד הקלאסי המקובל שדגה העריץ. אחת הדוגמאות להעדפות האישיות שלו היה הריקוד האסייתי, אליו נחשף בתערוכה האקספו ב-1889. הוא פגש רקדנים קמבודיים צעירים שהופיעו בביתן של ארצם ועקב אחריהם במסעם בצרפת מפריס למרסיי. בעקבות המפגש מעורר ההשראה הזה יצר רודן סקיצות רבות וכמאה וחמישים אקוורלים.

כאדם וכאמן היה בעל אישיות מרדנית וקשה. הוא מזוהה במיוחד עם פסלי הברונזה וביניהם אולי פסלו המפורסם ביותר הוא "האיש החושב" (1906).

בתערוכה המרתקת, עבודת האוצרות הרגישה מבקשת להרחיב את המבט על רודן ועבודתו ואולי לשנות את תפיסתינו לגביו מפסל מונמנטלי המוכר לעולם באמצעות פסלי ברונזה גדולים כהים וקרים (ורקע מועדף לצילומי סלפי של תיירים בגן) לאדם רגיש שעסק רבות ברישום ובלימוד ובעיקר פיסל פסלים קטני מימדים בחימר ובגבס. הוא הציב את פסליו באופן שונה מהמקובל, על כן בגובה העיניים ולא מוגבהים מעל הצופה, בגודל דומה לאלפי פריטי פיסול קלאסיים יוונים, רומים ומצרים שרכש מסוחרי ארכאולוגיה בתקופה שמסחר פרטי כזה עדיין היה חוקי. אוסף הפסלים הזה שימש לו כסוג של ספריית עיון ומחקר פרטית. 

בתערוכה מוצגים גם מתווים לפסל של בלזק אותו התבקש ליצור ב-1898 בהזמנת אגודת הסופרים אחרי מותו של הסופר. הפסל, שלא יכל לפסל את בלזק כדמות חיה, התמקד בלבוש האופיני לסופר, גלימה כחולה ארוכה בה התעטף (על בלזק וביתו כתבנו כאן). רודן הציע פסל אבסטרקטי ונקי קווים שכמובן עורר מחלוקת והתנגדות על ידי מזמיני העבודה והקהל, ונותר בגדר טיוטה לא ממומשת שלא נוצקה בברונזה.

בפסל של בלזק שמתמקד בבגד כמאפיין של האדם, מצאנו את רודן מזכך מחשבה מודרנית על האלמנטים המאפיינים את האדם, על האופן שבו הבד והגזרה יוצקים אופי במראה של הדמות.

תגובה אחת ל-“מסעות בפריס (3)

  1. מתכוננת לעשות סיור אומנות אילנה אחרי הכתבות הנפלאות שלך ,,,,,,,,,שמאד מסקרנות ומעניינות ,,,תודה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s