תל אביב, יוני 2017

הטקסט מורכב ממילים ומשפטים באמצעותם אנו כותבים, יוצרים שפה ומתקשרים בחברה.

כשאנו מעצבות בגדים, חומרי הטקסטיל – האריגים והסריגים – מתפקדים כמילים. לא במקרה למילים הלטיניות טקסט וטקסטיל יש מקור זהה (texere, לארוג). מעבר למקום החשוב שיש  לגזרה ולמבנה הבגד (שגם הוא חלק מהמסר) הבסיס לשפה העיצובית הוא הטקסטיל, שגם בהיבט ההיסטורי היה לו מקום ראשוני. עוד טרום התפתחות גזרת הבגד ותפירתו האדם התעטף בגלימות או יריעות טקסט שארג.

ניתן "לקרוא" בטקסטילים את ההיסטוריה של העשייה האנושית ללא מילים. הטקסטילים אינם רק חומר, אלא גם בעלי מקום חשוב בעולם הסימבולי האנושי. לבדים יש משקל ומשמעות חברתית, תרבותית, מעמדית, דתית, כלכלית. אך החומריות והסמליות קשורות זו בזו, באופן כמעט בלתי ניתן להפרדה. הטקסטורה של הטקסטיל משתנה ככל שהאדם מגלה טכנולוגיות חדשות, מהתפתחות חומרי הגלם הטבעיים ועיבודם ועד שיטות הצביעה והצבענים הקדומים והמודרניים. שינויי דרמטי במעמד הטקסטיל נוצר עם המהפכה התעשייתית, וזמינות הטכנולוגיות החדשות בהן אנו עושים שימוש גם היום.

אך גם בעידן הנוכחי, בסיס הקשר בין האדם לבד נותר דומה: אנו ״ארוזים״ בתוך פריטי טקסטיל מיום היוולדנו ועד יומנו האחרון. לכל סוג טקסטיל יש את התפקיד והמסר שלו, ובאמצעותו אנו ״משדרים״ או מתקשרים עם העולם שסביבנו. הטקסטיל הוא שפה חברתית ובאמצעותו אנו משתייכים או מחריגים את עצמינו.

לדוגמא, מכנסי הג'ינס, בגד שמלווה את האנושות במאות השנים האחרונות, מספר סיפור ברור על שינויים חברתיים וסימבוליים. הרעיון המקורי של מכנסי הג'ינס של המאה ה-19 היה עמידות. הבד העבה והכהה נועד לשרת את ההרפתקנים שחיפשו זהב באמריקה, אלה היו מכנסיים לכל החיים. במאה ה-20 קנינו מכנסי ג'ינס כחולים כהים בצבעם הגולמי ועם השנים הם השתפשפו לפי מבנה הגוף שלנו, וכשהם נקרעו זרקנו אותם. היום דלגנו על השלבים הללו ואנו קונים את המכנסים קרועים לפי הטרנד האחרון פעם בברכיים ופעם לאורך כל הרגל.

הטקסטורה של הבד אינה רק המאפיינים הפיזיים והטכניים שלו, אלא גם שיקוף של רעיונות חברתיים ותרבותיים. טקסטיל הוא מראה של התרבות בה הוא נארג. דרך הבד, אנחנו ״מדברים״ בשפה של הרגע, ומשתתפים (במודע או לא) בשיח של הקבוצה שאליה אנחנו רוצים להשתייך. הג'ינס הוא אולי דוגמא לשפת הלבוש של מקום שאינו קיים, הרחוב הגלובלי. זהו 'רחוב' וירטואלי שקיים בכל מקום, ובשום מקום ספציפי. לבוש הרחוב הוא שפה 'עממית', אוניברסלית במכוון, לא רשמית ומזמינה.

אך יש עוד שפות מלבד שפת הג'ינס. כדי לבנות משפטים מעניינים ואישיים יותר, יש צורך בשפה מתוחכמת יותר שדורשת השקעה והכרות עם ״ספרות טובה״. בשפה כזו אולי אפשר למצוא את האומץ לומר משהו אישי ללא התמיכה והמשענת של הטרנד הקצר והרגעי. ההשוואה למלאכתו של הסופר מציעה לנו ששפת הטקסטיל המתוחכמת נולדת מתהליך אישי וארוך של שקילת מילים (ובדים), גילוי משפטים מעניינים (או שיטות אריגה), בניית תחביר מקורי (או שילובי בגדים). כך אפשר ליצור שפה נינוחה, אישית ואמיתית, שחושפת לעולם את הרעיונות והסגנון שלנו. ניתן לעשות זאת באמצעות בחירת טקסטילים מעניינים שיש בהם ״סיפור״ כמו ״ז׳קרד״ (דוגמא ארוגה בבד שכתבנו עליה כאן) או רקמה על הבד של מוטיבים שונים, דפוסים גרפיים או ציורי יד יחד עם מוטיבים אתניים. כל אלה יכולים לתפקד כ״מילים״ מעניינות בשפת הטקסטיל שלנו.

השבוע ליקטנו עבורכם כמה דוגמאות מאוסף קיץ 2017 שלנו, אתן מוזמנות לבוא וליצור את השפה שלכן.

צילום ועיבוד אילנה אפרתי, כל הזכויות שמורות.