פריס, ינואר 2017

במסענו הראשון לשנת 2017 יצאנו לברר האם פריס היא עדיין בירת האופנה.

נהוג לכנות את פריס "בירת האופנה", האם מדובר בקלישאה? המושג הזה השתרש בתודעה ויש לו מסורת רחוקה הקשורה בכוח, שלטון והשפעה. שליטים היסטוריים דתיים וחילוניים, מלכים וקיסרים הרשימו את ההמון לאורך ההיסטוריה. כתבנו על זה למשל כאן. הם ניצלו  את כוחם הממגנט של היופי והאסתטיקה לבניית ייצוג מרשים ומשכנע של שלטונם.

הניגוד הויזואלי בין המעמדות יצר בידול משמעותי ביותר בתקופות היסטוריות ושימש כלי מניפולטיבי ועוצמתי בידי האליטות השליטות.

בגדי המלוכה, הגלימות הארוכות, פאר הטקסטילים הרקומים בחוטי זהב, לבוש אבירים, הכמורה, עיצוב הכנסיות הארכיטקטורה של הארמונות, הרהיטים, תכשיטים וכתרים, כל מכלול החפצים הללו נועדו לייצר לשליט סמלי עוצמה, פיתוי והאדרה ויצרו כמובן עולם שלם של יצרנים אומנים שסיפקו את מוצרי היוקרה. עם תהפוכות השלטון עברו סמלי הייצוג שינויים בהתאם להעדפותיו האסתטיות של השליט שנתן את הטון טרום עידן מעצב האופנה המוכר מזמנינו. מהסגנון שהכתיב לואי ה-14 ועד מרי אנטואנט לעומת מאדם פומפידור ועד לסגנון האימפריאלי של הקיסר נפולאיון, ועד היום כשלרפובליקה יש נראות אסתטית בדמות צללית נשית מרי-אן שנוצרה במהפכה הצרפתית. מרי-אן אנושית נבחרת לייצג את הרפובליקה ומתחלפת כל כמה שנים, בין הדמויות היו בריג'יט בורדו וקטרין דנב. האחרונה נבחרה על ידי פרנסואה הולנד ב-2013. כל השכבות התרבותיות ההיסטוריות הללו הן הבסיס להתפתחותה של העיר כמכתיבת אופנה וסגנון, מסגנון לבוש עיצוב פנים ועד אופן שתית הקפה המקומי בפריס של היום.

גם בחלוף מאות שנים היופי האורבני של השדרות הגנים הארמונות לוכד את העין האנושית ומהווה מקור משיכה וכוח כלכלי הממקם את העיר בראש ערי התיירות העולמית.

פריס ויופיה המפתה משכו אליה תמיד אמנים ומעצבים שהמשיכו גם בעידן המודרני להעצים ולחזק את העיר כמכתיבת אופנה שהשפיעה יותר מכל עיר אחרת על הלבוש המערבי. מבלנסיגה ושאנל לאיב סן לורן או קנזו וקבוצת המעצבים היפנים של שנות השמונים ועד לדריס ואן נוטן והמעצבים הבלגים שפרצו לתודעה הבינלאומית אחרי שהציגו בשבוע האופנה של העיר בשנות התשעים של המאה הקודמת, כולם הגיעו ממקומות שונים מחוץ לפריס או מחוץ לצרפת, ״מלכו״ לתקופה באמצעות סגנונם ובכך הפכו לחלק מפנטאון סמלי הסגנון הפריסאי המודרני. אך האם מעצב זר המציג בפריס מייצג בהכרח עיצוב אופנה מקומית? מה זה מקומי?

פרנסי העיר והממשלה הצרפתית  מודעים היטב למשמעות היופי והאופנה ועוצמתם הכלכלית. גם בימינו פריס שומרת על הנוכחות שלה כעיר קניות אופנה מובילה בעולם,עם הכנסות של מיליארדי יורו בשנה. בחודשים האחרונים השקיעה המדינה כ-43 מליון יורו בעידוד התיירות לאור נסיגה במבקרים וירידה משמעותית בהכנסות מקניות אופנה כתוצאה מאירועי הטרור שהתרחשו בעיר.

אך מה היא היחודיות של  פריס בשנת 2017 מעבר לתפאורה הארכיטקטונית המפוארת ולובי חזק של מוסדות האופנה המארגנים את שבוע האופנה המיוחצן? איך היא תשמר את מעמדה כמכתיבת אופנה בעידן גלובלי? האם זה אפשרי? כמו שכתבנו כאן על הרקמה האנגלית למשל, תהילת עולם עשויה להסתיים ברגע. כיום יותר ויותר חנויות של חברות אופנה מהירה גלובלית מפוזרות בעיר והופכות את רחובותיה לעוד רחובות דומים בתמהיל המוצרים הנמכרים בהם לרחובות אחרים בעולם. הרבה מהעסקים הקטנים שהיו ייחודיים לעיר נעלמים לטובת עסקים גלובליים מטשטשי ייחודיות של רשתות תאגידיות לביגוד, קפה, מסעדות ועוד.

אחת הדרכים שנותרו באין פריצת דרך עכשווית היא לשמר את המעמד ההיסטורי של האופנה המקומית. שימור הזיכרון באמצעות מחקר, הוצאת ספרים, בניית ארכיונים של בגדים וטקסטיל ופעילות מוזאלית/דידקטית.

כיאה למעמדה כמובילת סטייל, פריס משמרת את עברה האופנתי באופן מרשים ביותר ואולי מסמנת את הטרנד האנין של שוחרי האופנה האיכותית שמתקיימת בעידן שלנו במוזאון.

במוזיאונים ניתן לבקר ולספוג השראה כל השנה. בספריות, ובחנויות הספרים מוצגים כל שנה מספר רב של  ספרים חדשים וקטלוגים מושקעים שעוסקים באופנה. במוזיאונים השונים ובמוזיאון האופנה בעיר נערכות תערוכות שמוקדשות למעצבי אופנה, רטרוספקטיבות או מחקרי רוחב על נושאים שונים. מסתמן שזה צו השעה באופנה, ואולי תזכורת לחלקה המרכזי של האופנה בתרבות המקומית. כמו שפריס נתנה את הטון באופנה והועתקה על ידי שוחרי האופנה והלבוש המערבי, כך אולי גם העיסוק העכשוי בתיעוד ומחקר ישפיע באותה מידה ויהפוך לטרנד בינלאומי. אולי גם אצלינו בישראל יתנו מקום למחקר על הלבוש המקומי ומקורותיו החברתיים והפוליטיים, כמסד למורשת התרבותית של האופנה המקומית.

צילום: אילנה אפרתי