סיציליה, 2016
נוסע החולף בכביש הראשי סמוך לעיירה Gibellina נחשף ליצירת אומנות מונומנטלית בצורת כוכב הניצב משני צדי הכביש כמו שער ענק. העבודה של האמן הסיצליאני pietro consagra היא חלק מפרויקט שאפתני שנבנה בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, עיר אמנות שהחליפה עיירה שנחרבה לחלוטין ברעידת אדמה בשנת 1968.
למטיילים הסקרנים אנו ממליצות לעצור, לרדת מהכביש המהיר ולבקר בעיירה השוכנת בפינה הדרומית של סיציליה בפרובינציה של טראפני על הכביש הראשי המוביל אל חוף הים הנשקף אל עבר המגרב.
השם ג׳בלינה נגזר מהמילה הערבית ג׳בל (הר). זוהי עוד עדות לעירוב האנושי ההיסטורי בין סיציליה וצפון אפריקה. חילופי התרבויות בים התיכון היו חלק איטגרלי מההתפתחות התרבותית המקומית. אנשים נדדו והיגרו בין מקומות במרחבי הים התיכון כמו יוון, אפריקה ואיטליה ואימצו ארצות חדשות כביתם.
העיירה ג'יבלינה עלתה לכותרות בנסיבות טרגיות לפני יותר מחמישים שנה. בשנת 1968 הרסה רעידת אדמה חזקה את העיירה העתיקה וכל בתיה נהרסו.
התושבים נותרו חסרי גג, והמדינה ניסתה למצוא להם פתרון חלופי. פרנסי העיר תכננו פרויקט עיר חדשה מרוחקת כעשרים קילומטר מהעיר ההיסטורית שנהרסה. העיירה החרבה הפכה לגן אמנות בחלל הפתוח.
לפרויקט האמנותי הייתה מטרה מאד ייחודית והיא בניה של מרחב אורבני חדש תוך ערבוב אמנות חזותית כחלק מתפיסת החיים היומיומית.
אמנים ופסלים מפורסמים מקומיים סיציליאניים ומכל מאיטליה נקראו להציע רעיונות וליצור במקום פסלי חוצות כדי ליצר דיאלוג עם הנוף כמוזיאון פתוח בטבע. הרעיון היה דומה אולי לפסלי חוצות שניתן למצוא בארץ כמו עבודות של דני קרוון בנגב או בעיר הלבנה בתל אביב שנוצרו באותה תקופה, אולי בהשראה דומה.
חלק מהאמנים עשו שימוש בטכניקות של אדריכלות מודרנית ברוטאליסטית כמו העבודה stella כוכב שנוצר מיחידות בטון יצוק של קונסגרה או Aratro, פסלי מתכת של מכונות אדירות מימדים של arnaldo pomodoro או מרחב אדמה סדוקה יצוק בבטון של האמן אלברטו בורי, או שערי הברזל היפים שתיכנן קונסגרה לבית הקברות החדש.
במבט עכשווי, הצלחת הפרויקט שנויה במחלוקת. התושבים לא הבינו את העבודות המודרניות המונומנטליות בסגנון הטרנס-אוונגרדי איטלקי של המאה העשרים. התושבים המקומיים מרגישים שהעבודות ״נפלו עליהם״ והן נותרו כמין ״יצורים״ מנוכרים מפוזרים במרחב העירוני המודרני החדש. עיר האמנות נותרה מנותקת פיסית ומטאפורית מהסביבה הטבעית ומהארכיטקטורה הסיציליאנית המקיפה אותה.
אך גם תיירים מקומיים או בינלאומיים לא גילו את העיירה ואת האמביציות האמנותיות שלה. הפרויקט הייחודי הזה שהוא המוזיאון הפתוח הגדול ביותר באירופה, זוכה לאחרונה לעדנה מחודשת בתקווה שיעורר את התיירות באיזור. יוזמות חדשות כמו פסטיבל אמנות קייצי מנסות לעורר את עיר האמנות ולחבר אותה לחיי היומיום של האנשים, ולמשוך אליה תיירים שוחרי אמנות מודרנית מכל העולם. למרות הניכור והקרירות שמשדרים הפסלים המודרניים והברוטליסטיים של ג'יבלינה, הביקור במקום הוא חוויה יוצאת דופן, שמאירה באור חדש את החיים והתרבות של סיציליה.