לוקה, 2016.

מסע בשבילי הגן יכול, לעיתים, להוביל הרחק מהצמחים והפרחים, אל המרחבים המסתוריים של הקיום האנושי. חברתנו פיה פרה, Pia Pera, ידעה להביט בגן ולתרגם את חווית הגינון למבט חד ושנון על החיים. גן ביתה שליד העיר לוקה היה מקום יוצא דופן, שהצמחים שגדלו בו שיקפו את אישיותה של הגננת המלומדת והנבונה. השבוע התבשרנו שפיה, שחלתה לפני כמה שנים ב-ALS, נפטרה. בשנים האחרונות, כשניטלו ממנה יכולותיה הפיזיות, היא אמרה שהמחלה הפכה גם אותה לצמח, חלק מהגן. המחלה העצימה את האופן שבו היא חוותה את הגן, את תשומת הלב שהעניקה לצמחים הגדלים והקמלים, והעמיקה את אבחנותיה המדויקות על החיים האנושיים ומטרתם. בטורים השבועיים שכתבה בעיתונים האיטלקיים גארדניה ואיל סולה, פיה ידעה להשתמש בגן כחוויה אמיתית ובו בעת מטאפורית, כעולם קיים וזמין אך גם מנותק מהחיים המודרניים והמהירים. דרך המילים שלה, הגן הפך ליקום בפני עצמו, מלא תשוקה, רוגע וגם כאב. הגן היה עבור פיה השראה לכתיבה וליצירה.

פיה לא הייתה רק גננת. לאורך השנים היא תירגמה וערכה ספרים ממיטב הספרות הרוסית (יבגני אונייגין היה אחד מהישגי התרגום שלה), והנגישה לקהל האיטלקי את כתביו של אוסיפ מנדלשטם. היא כתבה רומנים ומאמרים, וזכתה להכרה מקצועית ותרבותית באיטליה. רק לפני כחמש-עשרה שנה היא החליטה לעבור לבית כפרי בלוקה, עיר הולדתה, ולהקים בו גן. אך הגן הפך למקור חיים והשראה בשבילה. אט אט, חייה החלו לסבוב סביב לוח הזמנים של הגן, סביב עונות השנה ומחזור החיים של הטבע. ניכוש העשבים, השקיית הפרחים, שתילת הפקעות, גיזום העצים, איסוף הפרי, עידור הערוגות, זיבול השיחים. החיים בגן מעניקים לגנן קצב ייחודי, עצמאי, שהופך את האדם לחלק אינטגרלי מהטבע, לא לשליט אלא לשותף בתהליך היצירה הטבעית.

הטור השבועי של פיה בעיתון גארדניה.

מתוך הספר של פיה, על גנים בכתבים מוסלמים עתיקים.

הבגד כמו בית, הכתבה של פיה על הגן שלנו.

הספר של פיה, על גינון כריפוי פסיכולוגי ותרבותי

פגשנו את פיה לפני כמה שנים. היא התקשרה כי שמעה על הגן שלנו, ובאה לבקר. בגן מיד גילינו שפה משותפת. היא באה לגן שלנו כדי לשמוע את הרעיונות שהובילו לתכנון הגן בהתיחסות לטבע הסובב. למשל, סקרנה אותה מאד ההחלטה לשתול אך ורק צמחיה מקומית ולא צמחים אקזוטיים או צמחים אוסטרליים. דיברנו על הקשר בין עיצוב בגדים לגן כמו משמעות עונות השנה או הרעיון שהבדים לפחות חלקם גם הם צמחים כמו הכותנה שאנחנו אוהבות. פיה בחרה בכותרת לכתבה שכתבה על הגן שלנו ״גן כמו בגד״ במובן שאותם רעיונות שמובילים אותנו לעיצוב בגדים אתי מעשי ושפוי שמכבד את האשה שלובשת אותם, הם גם הרעיונות שאנו מישמות בעיצוב הגן לפי מידה. הגן שלנו מכבד את הסביבה, הוא גן מעשי שיש בו צמחי מרפא וגם עצי פרי וגן ירק והנוף שלו מתמזג עם הנוף הטבעי המקיף אותו. כמו פיה גם אנחנו רואות בגן עולם של השראה וגילוי. גם בעינינו לגן יש קצב משלו שמכתיב את אופן החיים האנושי, וגם אנחנו מגלות בגן רעיונות ותחושות שמסבירים ומשקפת את החיים שלנו. אך מילותיה היפות של פיה, שהצליחו לקרב בין הגן לאדם באופן כל כך אלגנטי, קליל וחד, נותרו יוצאות דופן. הספרים היפים שכתבה לא ימעיטו את הגעגועים אליה, אך יעוררו בכל פעם מחדש את התחושה שהיא שוב פה, איתנו בגן.