ונציה, 2016.

פרויקט חדרי הזכוכית נוצר בשיתוף פעולה בין קרן ג'ורג'ו צ'יני באי סן ג'ורג'ו מג'ורה בונציה, וקרן פנטרגם השוויצרית, שמבקשים להנגיש את האמנות הזכוכית לקהל שוחרי העיצוב והאמנות. הכניסה ללא תשלום, כי תפישת העולם של הקרן גורסת שהתרבות שייכת לקהילה. בחדרי הזכוכית מוצגות תערוכות מתחלפות של יוצרים ואמנים בזכוכית מההיסטוריה של אמנות הזכוכית המודרנית במאה העשרים, לצד יוצרים עכשויים.

ונציה היא המקום המושלם להציג זכוכית. לא רק יצירת הזכוכית התפתחה פה באי מורנו הידוע, אלא גם ההשתקפויות ושבירת האור במי הלגונה מאירים ומשמשים תפאורה מושלמת לכלי הזכוכית העדינים.

התערוכה הנוכחית שמסתיימת בסוף יולי מביאה את הסיפור של היוצרים הוינאים, קבוצה של ארכיטקטים צעירים שביניהם שמות חשובים כמו יוזף הופמן, יוזף מריה אולריך ואדולף לוס. הם פעלו בוינה בשנים 1900-1937, כשהעיר עוד שמרה על העושר הכלכלי והאמנותי שלה (אך החלה אט אט להתרושש, עם נפילת האימפריה האוסטרו הונגרית). יחד, הם תרמו לפיתוח סגנון הזכוכית הוינאי, שבקונטקסט הזמן היה רדיקלי בזכות הקווים הנקיים החדים והברורים שלו, והאלמנטים הפיתוחיים בזכוכית. Wiener Werkstatte פרויקט העיצוב והייצור שלהם, התכתב עם פרויקטים בינלאומיים אחרים שעליהם כתבנו פה, כמו ארטס אנד קראפסט של ויליאם מוריס.

התערוכה מלווה את ההתפתחות של עיצוב הזכוכית מסגנון האר דקו המפותח והקישוטי ועד הקווים הנקיים והמזוקקים של היצירות היותר מאוחרות. מעניין לראות את ההשפעה החשובה של הוינאים על העיצוב הונציאני המפורסם יותר, ועל עיצוב הזכוכית בכלל. הארכיטקטים הוינאים לא היו רק מעצבים, אלא גם ייצרנים של כלי זכוכית, ושיתפו פעולה עם בעלי מלאכה מומחים שהפכו את העיצובים שלהם לכלים. הסדנאות של הארכיטקטים שיקפו את האידאולוגיה של הבאוהאוס שדגלה בעיצוב טוטלי שכולל ארכיטקטורה, עיצוב פנים, עיצוב רהיטים וכלים. העבודה בחומרים שונים מעוררת השראה ומפרה את היוצר לחשוב על רעיונות חדשים, על דרכים חדשות לפתור בעיות עיצוביות ומבניות. תפישת העולם הזו קרובה גם לליבנו, והתערוכה הוכיחה את הכוח של העיצוב מעבר לטרנד ולזמן.