ונציה, נובמבר 2015.

סתיו קריר וערפילי עוטף בשמיכה לבנה ולחה את הארמונות היפיפיים הניצבים על תעלות המים. הסתיו מערפל את קווי הבניינים ומוחק את ההשתקפות שלהם במימי הלגונה האטומים שגווניהם הפכו אפורים ירקרקים.

נובמבר. הקיץ המיוזע והעמוס חלף. העיר התרוקנה מתיירים והשקט שב אל הסמטאות והתעלות.

גם בג׳ארדיני ובארסנל זרם המבקרים היה דליל השבוע. במקום עסקני האמנות השבעים מגיעים ילדי הגנים ובתי הספר לבקר.

שבוע לפני נעילת הביאנלה החמישים ושש לאומנות יצאנו לונציה לבקר ולהביא לכם את רשמינו.

עומס המידע החזותי והאינטלקטואלי נובע ממאות המציגים בביאנלה בשפע מקומות בעיר, מהגנים בהם ניצבים ביתני המדינות ההיסטוריים אל עבר מבני הארסנל ועוד עשרות ביתנים ותערוכות במוזאונים וארמונות ברחבי העיר. זהו אתגר המחייב שקט וריכוז איטי שמעט מבקרים מודרניים יכולים להרשות לעצמם.

לקחנו את הזמן. שוטטנו ברחבי העיר הפעם החלטנו להתמקד בעבודות של אמנים שבחרו להביע את היצירה שלהם בטכניקות ששואבות מעולם הטקסטיל או עשויות מחומרים טקסטיליים.

אין טעם בעינינו בהבחנה המסורתית בין טכניקות ההבעה השונות באומנות. אנחנו לא מגדירות את הטקסטיל בהגדרות נפרדות מטכניקות אמנות אחרות כמו ציור או וידאו-ארט. אבל עדיין חסרים מחקרים משמעותיים בנושא הטקסטיל והקשריו התרבותיים המקומיים והבין תרבותיים. בעולם ובפרט בישראל זה תחום טעון ההעדפה ממסדית מתקנת.

צילמנו עבודות של אמנים שונים מרחבי העולם, המציעות בעיקר מייצבים המתכתבים עם המשמעויות ההיסטוריות והעכשוויות הטעונות  של הטקסטיל, גם בהקשרים של כותרת התערוכה, כל עתידי העולם, ״all the  futures world's. חומר, זכרון, הגירה, פועלים, צריכה, קפיטליזם, לוקאלי-גלובלי. כל המשמעויות הרחבות והעשירות של האמנות בטקסטיל מספקות חומר רב למחשבה עתידית ואולי זו משמעות שם התערוכה.