לונדון, נובמבר 2015.

הצבע הלבן נראה במבט ראשון כמו כלום, חלל ריק, חסר תכונות מיוחדות. הלבן הוא ניטרלי כמו דגל לבן שמונף בשדה קרב. הלבן  (בתרבות המערב) מאופיין על ידי מה שאין בו: בתוליות ללא חטא, תמימות ללא רשע, טוהר ללא טומאה ומינימליזם חף מקישוטיות. אך עושר האסוציאציות שהצבע הלבן מעלה מעודד אותנו לחשוב שוב על המשמעות הנסתרת בו.

השבוע ביקרנו בתערוכת של הקדר אדמונד דו ואל על הצבע הלבן. התערוכה מוצגת באקדמיה המלכותית לאמנות בלונדון, בחלל הספרייה. המבקרים בתערוכה הופכים כך לחוקרים, שלוקחים חלק במסע האישי, הפילוסופי והאינטלקטואלי של דו ואל בעקבות המשמעויות השונות של הלובן באמנות המערבית. התערוכה מלווה למעשה את הספר החדש של דו ואל, "הדרך הלבנה", מעין עלייה לרגל אל מעוזי הפורצלן בעולם. מעל לארבעים שנה דו ואל עוסק בייצור חפצי קרמיקה שבריריים ומעודנים מפורצלן לבן. הספר שלו הוא היסטוריה אישית כמו גם מסע חוצה יבשות ותרבויות בעקבות חומר הגלם הייחודי והיוקרתי שמגדיר את יצירתו. אך התערוכה היא לא אילוסטרציה של הספר, או מחקר מעמיק בתולדות האמנות, אלא מסע של יוצר סקרן אל המשמעויות הנסתרות של הצבע הלבן.

הלבן אינו נטרלי, הוא כותב בדפי ההסבר המלווים את התערוכה, אלא נקודת מבט מסוימת על העולם המדגישה את הצבעים הרבים שבו. הדף הלבן והריק של ספר לא כתוב, או השקט הלבן והמושלם של דפי התווים של היצירה 4,33 של המלחין ג'ון קייג' מלאים בעיני דו ואל באמירה תרבותית נוקבת. במהרה מתברר שיש אלפי גוונים ללבן. פסלי שיש לבנבנים מימי הרנסנס מוצגים בספריה לצד אמנות מודרנית שחוקרת את הגוונים השונים של הלבן.

Joseph Albers. WEL XIV, 1966

יצירות פורצלן של דו ואל ממוסגרות בארונות עץ כהים ומוצגות לצד הספרים העתיקים של ספריית המחקר ששימשה יוצרים ואמנים רבים. הלבן היה נושא מחקר מרתק עבור יוצרים מודרניים כמו הצייר האיטלקי ג'ורג'ו מורנדי, עליו כתבנו כאן, שצייר אוסף כלי פורצלן לבנים בקומפוזיציה עדינה של אור וצל. גם גרארד ריכטר ניסה לתפוש את משמעות הצבע הלבן בעזרת פריזמה, שמפרקת אותו לכל צבעי הקשת. פלטת החרסינה של וויליאם טרנר, מכוסה בכתמים בכל צבעי הנוף, בולטת בלובנה השברירי. הלבן הופך אצל דו ואל לגיבור הראשי של האמנות, לחומר הגלם הרעיוני ממנו כל יתר היצירה יכולה לנבוע.

a mind of winter 2015
Edmund De Waal
Photographer: Mike Bruce

Attributed to Sawaki Rizo Masatoshi
The Hare with Amber Eyes
Osaka, Japan, c.1880
Photographer: Michael Harvey

שולחן קרמיקה עדין AL-A C

בין החרסינה, הפורצלן, הנייר והצבע הרגשנו בחסרונו של הבד. הפריכות הרעננה של הכותנה הלבנה, לצד החלקלקות המבריקה של המשי הלבן, לנגד השקיפות הקלילה של הפשתן הלבן. הבדים הם רובד נוסף של עושר המשמעויות של הצבע הלבן, ומעניקים לצבע הלבן גם טקסטורה ומגע. דרך הבדים מגלים שהלבן הוא זיכרון, אבל גם הבטחה ליצירה חדשה. כתבנו כאן לפני שנתיים על המשמעות של הצבע הלבן בעינינו, המתגלמת בחולצה הלבנה כסמל לפשטות אלגנטית. התערוכה הייתה הזדמנות לחזור אל החולצות הלבנות שלנו, ולהרהר בעוצמה הויזואלית של הצבע המעודן, שנוכחותו באוספי הבגדים שלנו חזקה יותר מכל צבע אחר.