פריס, אוגוסט 2015
החום הגדול חלף וסתיו מוקדם חיכה לנו בפריס. בימים הראשונים של אוגוסט העיר הייתה קרירה ואלגנטית. ניחוחות של גשם באוויר ועלי שלכת ראשונים נושרים אל המדרכות. פריס היא מפלט מרענן מחופי הים הצפופים והחום הלוהט שהיכה הקיץ את ארצות הים התיכון.
למרות שרשמית הקיץ עדיין כאן, אנחנו לבשנו מספר שכבות של בגדי סתיו בגוונים שהתאימו לצבע השמים האפורים וחשבנו שזו תפאורה מושלמת לשיטוט במוזיאונים ובתערוכות.
לא החמצנו את התערוכה המצוינת על לה קורבזייה שנסגרה באותם ימים, ועליה נספר לכם השבוע.
לציון חמישים למותו של הארכיטקט הנודע אצרו בסנטר פומפידו תערוכה מקיפה על לה קורבזייה בנושא מידת האדם, measures of man. הדגש היה על מגוון התחומים בהם עסק: כתיבה, רישום, פיסול, ציור, תיכנון מבנים, תכנון אורבני. היום אדם מסוגו מכונה יוצר רב תחומי אבל בזמנו זה היה כל כך טבעי עד שממש לא ברור איך ארכיטקטים של היום מדברים רק על ארכיטקטורה באופן כה צר.
זה נראה כל כך טבעי ונכון לנוע בחופשיות מתחום לתחום כי הכל סובב את האדם: הכסא עליו הוא יושב, הריפוד, הבגד שהוא לובש, מידות החדר, הבנין, העיר, הגן. לכן התחושה העולה מהביקור בתערוכה מרגישה טבעית ונכונה: המקור ליצירה הוא האדם וההשראה היא חיי היום יום.
התערוכה מדגישה באמצעות שפע עבודות את דמותו של לה קורבזייה כאמן טוטאלי. הוא היה יליד שוייץ אשר אימץ את פריס כבית, ונסע בעולם עד שסיים את חייו בטביעה בים התיכון לפני חמישים שנה, בשנת 1965. הוא טבע בקרבת בקתת העץ שהייתה ביתו, בגודל 15 מטר מרובע, אותה בנה לחוף הים התיכון בדרום צרפת לפי התאוריה שפיתח בשנת 1943.
התיאוריה שלו על סקאלת המידות האנושיות המכונה the modulor הייתה לשיא של הפילוסופיה העיצובית שלו, והוא הקים את ביתו האחרון לפיה.
אפשר להבין את החדשנות שלו ואת יכולתו לפרוץ דרך חדשה באדריכלות רק בהקשר של האווירה הכללית בתקופתו. אך הרוח החדשה שהציג יחד עם pierre jeanneret בתערוכה הבינלאומית של עיצוב מודרני ואומנות דקורטיבית בשנת 1925 מוכיחה את הרלוונטיות של העיצוב שלו והרעננות של רעיונותיו היום. הסגנון של לה קורבוזייה מזכיר לנו במיוחד את חדרי התצוגה של ויטרה עליהם כתבנו כאן..
פבליון Esprit nouveau
אחד היתרונות הגדולים שלו היה היכולת שלו לבנות מותג, עוד לפני שהמושג היה קיים. הוא הפך למפורסם בזכות הכישרון הטבעי שהיה לו והשימוש הנכון במדיה הרבה לפני שיטות השיווק במדיה החברתית המוכרות לנו מהיום.
השם ״לה קורבזייה״ היה כינוי אותו אימץ, ואילו שמו המלא היה Charles Edouard Jeanneret כשם משפחתו של שותפו ובן דודו הפחות מפורסם אך המוכשר לא פחות, פייר. הם שיתפו פעולה במשך עשרים שנים עד לניתוק הקשר בתקופת המלחמה כאשר פייר הצטרף למחתרת הצרפתית ואילו לה קורבזייה תמך במשטר ווישי הפרו נאצי. הם חזרו לשתף פעולה אחרי המלחמה בפרויקט בניה אתגרי של העיר Chandigarh שנדיגר, בהודו בחבל פונג'ב.
התחושה שעולה מהביקור בתערוכה היא שלמרות הביקורת שספג במהלך חייו ולמרות דמותו השנויה במחלוקת (אמנותית ופוליטית) לה קורבזייה בנה שפה שיש בה סקרנות ואנושיות ולכן היא נותרה רלוונטית ועכשווית.
מסעות בגארדרובה 